את הפסוק "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ" (ג) מסביר המדרש כרצון של איוב להגיע אל מקומו הפיזי של האל ולא רק כנסיון להבינו. מה מנסה המדרש להביע בכך?

 

איוב עובר לשלב ההתקפה. הוא מחפש תשובות והולך למצוא אותם. המדרש לוקח פסוק מפיו של איוב ומוליך אותו למקום שונה: "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ" (ג). לכאורה פסוק זה מדבר על מציאת הבסיס של הפעילויות של האל - 'עד תכונתו'.

המדרש מסביר זאת אחרת:
"איוב אמר "מי יתן ידעתי ואמצאהו [אבוא עד תכונתו]" (איוב כ"ג, ג),
אמר ר' אבא בר כהנא: אם בהיכל של מעלה הוא - "אבוא עד תכונתו",
ואם בהיכל של מטה - "אבוא עד תכונתו".

ואין תכונתו אלא היכל,
שנאמר "ויכינו המזבח על מכונתו" (עזרא ג', ג), הוי אומר זה היכל".
(מדרש תנחומא - בובר פרשת בראשית סימן יג)

ר' אבא בר כהנא מסביר את דברי איוב כרצון להגיע למקום הפיזי שבו נמצא האל - אם הוא נמצא למעלה אגיע לשם ואם הוא נמצא למטה אגיע לשם. בכל מקום אמצא אותו.

העברת המשמעות של 'עד תכונתו' בדרך דרשנית לא פשוטה מהבסיס למקום הפיזי מעידה על הרצון של הדרשן לראות באיוב משהו שמנסה בכל כוחו להגיע אל האל. הוא אינו מסתפק ברעיון, בהבנה, אלא רוצה במפגש האישי, הישיר.

איוב של סוף הספר אינו איוב של תחילתו - הוא כזה שרוצה ורודף את האמת עד שישיג אותה.

באדיבות אתר 929