חטאי דוד בדברי הימים

בפרקנו היה אמור להופיע חטא דוד ובת שבע, אך ספר דברי הימים בוחר שלא להביא את הסיפור. חסרונו של הסיפור בולט, לא רק מחוסר הימצאו, אלא גם משום שבעל דברי הימים הביא את המסגרת של הסיפור. בספר שמואל סיפור החטא נפתח כך: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יוֹאָב וְאֶת-עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל-רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם" (שמ"ב י"א, א) ומסתיים כך: "וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת-עִיר הַמְּלוּכָה" (שמ"ב י"ב, כו). פרקנו מביא את שני הפסוקים האלה ברצף ומדלג למעשה על מה שנמצא בתווך (ראו בפס' א).

מדוע דברי הימים מדלג על סיפור דוד ובת שבע? ואם הוא בחר שלא להביא את הסיפור, מדוע הוא מדגיש זאת על ידי הבאת המסגרת של הסיפור, המבליטה את היעדרו?

בניגוד למקובל, לא נראה לי שספר דברי הימים מעוניין להציג את דוד בצורה כה אידיאלית עד שהוא מעלים מההיסטוריה את חטא דוד בבת שבע. ספר דברי הימים לא מתעלם מחטאים אחרים של דוד: העלייה הראשונה של הארון, שיסודה בחטא, חטא מניית העם ובסופו של דבר ספר דברי הימים ישים בפיו של דוד הודאה על חטא: "דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ  לֹא-תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" (כ"ב, ח).

כך נראה שספר דברי הימים לא מבקש להפוך את דמותו של דוד לאידיאלית בצורה קיצונית. נראה לי יותר שבעל דברי הימים מבקש להתמקד בנושא אחר מזה שמופיע בספר שמואל.

חטא דוד ובת שבע הוא השבר של ספר שמואל, וכידוע משם מלכותו של דוד מדרדרת: סיפור אמנון ותמר, מרד אבשלום ומרד שבע בן בכרי. ספר דברי הימים לא מתמקד בנפילת מלכות דוד ובחולשתו שמגיעה לשיא בתחילת ספר מלכים, אלא ברצונו להציג את דוד שקשור למקדש בצורה ישירה, עם התעלמות מכוונת מהשאלה הפוליטית.

בעל דברי הימים לא מתכחש למציאות ובטח שלא מנסה להסתיר חטאים כאילו לא קרו מעולם, אלא מעוניין להדגיש צד אחר במלכותו של דוד ובדמותו – כמכין את תשתית בניית המקדש.