ספר דברי הימים מתאר כיצד השמיעה בקול הנביא היא המפתח להצלחה.
פרק כ"ה בדברי הימים מספר על מלכותו של אמציה מלך יהודה. הסיפור נחלק לכמה חלקים.
בחלק הראשון (א-ד) מסופר על מלכות אמציה באופן כללי. חלק זה מופיע גם בספר מלכים.
בחלק השני (ה-י) מתואר איסוף צבא גדול מישראל ודברי איש הא-להים לאמציה. חלק זה לא מופיע בספר מלכים.
בחלק השלישי (יא-יג) מתוארת המלחמה באדום. חלק זה מופיע בספר מלכים.
החלק הרביעי (יד-טז) מספר על חטאו של אמציה ותוכחת הנביא אותו. חטא זה של אמציה לא מופיע ספר מלכים.
בחלק החמישי (יז-כד) מסופר על מלחמת ישראל ויהודה בימי אמציה המופיעה בספר מלכים.
בחלק האחרון (כה-כח) מתואר סיום מלכות אמציה ומותו.
כפי שניתן להבין חלק משמעותי מהפרק שלנו לא מופיע בספר מלכים: הסיפור על איסוף הצבא מישראל ודברי איש הא-להים; ותיאור החטא של אמציה ותוכחת הנביא. אמציה מקבל שתי נבואות רגע לפני מלחמה: דברי איש הא-להים לאמציה מגיעים לפני המלחמה באדום, ואילו תוכחת הנביא מגיעה לפני הלחימה בישראל. כמובן שהיחס של אמציה לדברי הנביאים משפיע על תוצאות שתי מלחמות: בחלק הראשון אמנם אמציה מטיל ספק בדברי איש הא-להים אך הוא שומע לדבריו ולכן גם מנצח בלחימה. בחלק השני אמציה לא שומע לדברי הנביא ולכן מפסיד בלחימה עם הממלכה הצפונית, ממלכת ישראל.
למעשה אין כאן רק עניין של הפסד וניצחון במלחמה, אלא בחירה של ה' עם איזו ממלכה הוא נמצא. בתחילה אומר איש הא-להים לאמציה: "כִּי אֵין ה' עִם-יִשְׂרָאֵל כֹּל בְּנֵי אֶפְרָיִם" (ז). וודאי לא מתכוון איש הא-להים שה' כבר לא א-להים של ממלכת ישראל, אלא שה' לא איתם. בחלק השני, אמציה מפסיד לממלכת ישראל בדיוק מאותה סיבה, רק בכיוון ההפוך: "כִּי מֵהָאֱ-לֹהִים הִיא לְמַעַן תִּתָּם בְּיָד כִּי דָרְשׁוּ אֵת אֱלֹהֵי אֱדוֹם" (כ). כעת ה' נמצא בצד של ממלכת ישראל בגלל החטא של אמציה.
אפשר להניח שהחטא המרכזי של אמציה הוא העבודה לאלהי אדום, אך נראה שיחד עם זה יש כאן חטא משמעותי יותר של אי שמיעה אל הנביא או יותר מדויק: שמיעה אל הנביא רק כאשר זה נוח ומתאים. כך ה' "עבר צד" ובמקום להושיע את יהודה מהמלחמה עם ישראל, יהודה ניגפו לפני ישראל.