חטאו של הנחש

הכתוב לא מציין במפורש מה היה חטאו של הנחש. כדי להבין את החטא של הנחש יש לקרוא את העונש שלו: "וַיֹּאמֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (יד-טו). הנחש מוענש בהפרדה בין זרעה של האישה לזרעו שלו. במבט ראשון נשמע הדבר תמוה – מדוע יש להפריד בין זרע האדם לזרע הנחש?

במדרש מובא כך: "אתה בקשת להרוג את האדם ולישא את חווה, ואיבה אשית בינך ובין האשה" (מדרש רבה, פרשה כ). לפי המדרש הנחש ביקש להרוג את האיש ולהתחתן עם האישה. רש"י מסביר כיצד תכנן לעשות זאת: "אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את חוה, ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן".

במבט ראשון המדרש נשמע רחוק מהכתוב עצמו, אך אם לרגע ננסה להבין מה היו המניעים של הנחש, ונקרא את העונש שלו, המדרש לא יישמע רחוק מהפרשנות הסבירה למה שתכנן הנחש לעשות.

כמובן שחטאו אינו מסתכם בנסיון להריגת האיש, אלא בניסיון לשליטה בעולם: הנחש ניסה להיות אב המון גויים, במקום אדם. כך ה' מודיע לו שדבר זה לא יקרה לעולם ומשפיל אותו עד עפר.