חזקיהו מבקש אות

חזקיהו זכה לאותות. מסתבר ששמועת תרהקה ונסיגת סנחריב היתה אות לכשלונו הגמור של הלה, ולאפשרות שתבוא לעם תקומה מחורבן הארץ שבא על ידי סנחריב (מלכים ב י"ט, ז; ישעיה ל"ז, ז). מלבד האות הזה ניתן לחזקיהו אות אישי נוסף במעלות אחז לריפויו מחוליו, אבל לריפוי המלך היתה גם משמעות ציבורית והוא היה אות לרפואת העם כולו ולהצלת ירושלים.
חזקיהו היה מעוניין מאוד באות, ואף התמקח עליו כפי שהדבר מתואר בספר מלכים: "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא ה' לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית ה'. וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת ה'... הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת..." (מלכים ב כ', ח-י). דווקא אחז שסירב בהתחסדות להצעת האות ננזף קשות על ידי ישעיהו (ישעיה ז').
בקשת האות על ידי האדם ונסותו את ה' נחשבות לכאורה לחטא חמור - מעין חטא מסה ומריבה – "עַל־רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם־אָיִן" (שמות י"ז, ז). הביקורת על הניסיון כביטוי של קטנות אמונה נעשית חריפה במיוחד בספר תהלים, שהוא ספר הדבקות והאמונה. שם מעמיד הכתוב מול חסדי ה' בהיסטוריה את קטנות האמונה שגילה העם בניסיונות החוזרים ונשנים שניסה את ה' (תהילים ע"ח, צ"ה).
האמונה מהותה בתמימותה, והיא נבחנת בשלמותה. אם יש מקום לניסיון הרי זה דווקא ניסיון לאדם, שאותו יש להעמיד במבחנים ובניסיונות חוזרים ונשנים. הניסיון לאדם מחייב אותו לבטא את שלמות אמונתו ועשוי לרוממו, אבל המבחן והנסיון לבורא מבטא מעיקרו את כשלון האמונה, שלילתה וביטולה.
מדוע אם כן דרש חזקיהו כאן את האות, ומדוע שיבח הנביא את הניסיון?
נראה שמשמעות הניסיון לה' תלויה במנסה. כאשר הניסיון מתבקש מתוך חוסר אמון ביכולת ה' ומרידה בו, הוא מוכיח את חולשת אמונתו של האדם. אבל כאשר המנסה מאמין ונכנע לדבר ה', הניסיון בא להרבות אמונה ולקדש את שם ה' בעולם, והוא מבורך.
חזקיהו דומה בבקשת האות לגדעון (שופטים ו'). שניהם ביקשו אות להצלחתם. שניהם התמקחו עם הקב"ה ולא הסתפקו במילוי בקשתם הראשונה, אלא רצו להגדיל ולהעמיק את משמעות הנס.
גדעון לא פקפק בכך שהקב"ה יושיע את ישראל, אבל ביקש אות שיושיעם בידו (שם, לו). כך הדבר גם אצל חזקיהו. מחלתו היתה צל ואיום על יכולתו האישית של חזקיהו ועל התאמתו להנהיג את העם במאבק באשור ולעמוד בראש הנצורים. עתה כאשר התבשר על רפואתו וישועת ירושלים יחד, קשר הנביא שוב את גורל האומה עם גורלו האישי של חזקיהו, והוא מתפלל ומבקש לחזק את אמונתו ואמונת העם גם יחד.
ואולי ביקשו גדעון וחזקיהו אות חוזר, ו"אות בתוך אות" משום שבשני המקרים הסתבך מהלך הגאולה ומצב העם החמיר. נראה כאילו ההבטחה האלוקית להגנה וישועה הופרה, והמאמין שעמד נוכח אויביו, נאלץ לעמוד נבוך גם במבחן אמונה מחודש, ולכן ביקשו את גילוי חסדי ה' באות.
אצל חזקיהו, צבא אשור כבר כבש את הארץ סביב סביב והשאיר אחריו אדמה חרוכה, וחזקיהו נתבע לעמוד בניסיון קשה, ולהמשיך להאמין למרות המפלה ולצפות לישועה. שוב חזרה יד ה' ופגעה בו באופן אישי, זכויותיו לא עמדו לו והוא לקה וחלה. שוב התעוררה החרדה: אולי נדחה חזקיהו ואינו ראוי להנהיג את העם אל הישועה ומשום כך בא הכשלון? לכן פנה חזקיהו ורצה באות.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקדש מלך - עיונים בספר מלכים', בהוצאת מדרשת הגולן