"זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מידעת [מוּדַעַת] זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ" (ישעיהו י"ב, ה)
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד ד"ה ג ד"א תשורי
ר' ברכיה בשם ר' אלעזר אמר:
ראוין היו ישראל לומר שירה על מפלתן של סיחון ועוג,
וראוי היה חזקיהו לומר שירה על מפלת סנחריב דכתיב:
"ולא כגמול עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו" (דברי הימים ב ל"ב, כה) -
את חמי [=אתה רואה] חזקיה מלך וצדיק ואת אמרת כי גבה לבו?!
אלא גבה לבו מלומר שירה.
אתא ישעיה לגביהון דחזקיהו וסיעתו, אמר להון:
[=בא ישעיה אצל חזקיהו וסיעתו ואמר להם:]
"זמרו ה'!" (ישעיה י"ב, ה)
אמרון ליה [=אמרו לו]: למה?
[אמר להם]: "כי גאות עשה" (שם).
אמרון ליה [=אמרו לו]: כבר "מודעת זאת בכל הארץ" (שם)...
אמר ר' לוי: אמר חזקיהו: מה אנו צריכין לומר נסיו וגבורותיו של הקב"ה?
כבר מודעת זאת מסוף העולם ועד סופו,
לא כבר עמד גלגל החמה באמצע הרקיע וראו נסיו וגבורותיו של הקב"ה עד סוף העולם?!
רבי יהושע בן לוי אמר: אילו אמר חזקיהו שירה על מפלת סנחריב
היה נעשה הוא מלך המשיח וסנחריב גוג ומגוג,
והוא לא עשה כן אלא אמר:
"עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו וגו'" (תהלים כ', ז)
מה כתיב בתריה? [=מה כתוב אחריו?] "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (שם, י).
שיר השירים רבה - מדרש אגדה על שיר השירים. רש"י מזכירו בשם 'מדרש שה"ש', נקרא גם 'מדרש חזית' מפני שהוא מתחיל בדרשת הפסוק "חזית איש מהיר במלאכתו" (משלי כ"ב). בילקוט שמעוני הוא נקרא לעתים בטעות 'פסיקתא רבתי'. המדרש מסודר כסדר מגילת שיר השירים, והוא מחולק לשמונה פרשות, הזהות עם הפרקים של המגילה. לדעת ילינק שיר השירים רבה הוא לקט ממדרשים שונים: התלמוד ירושלמי, פסיקתא דרב כהנא, מדרשי ב"ר ויק"ר, פירושים מסדר עולם רבה, ספרא, ספרי ומכילתא. הוא קודם לפסיקתא רבתי, ונתחבר בערך במאה השמינית.