חזון הסוסים

בתחילת ספר זכריה מופיעים כמה חזונות, ובהם פרטים רבים הטעונים הסבר.

בפרק שלפנינו מתאר הנביא: "רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים" (ח).

הצירוף של שלושת הצבעים האלה - אדום, שרוק ולבן - מופיע עוד פעם אחת בתנ"ך - בברכת יעקב לשבט יהודה (בראשית מ"ט, יא-יב):

"כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה" - אדום.

"אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ" - שרוק.

"חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" - לבן. 

לפי זה, הסוסים מסמלים את הברכה והשפע הכלכלי בארץ יהודה: יין, ענבים וחלב. כשחרב בית המקדש, ה' שלח את ה'סוסים' האלה "להתהלך בארץ" (י), כלומר - השפע עבר לגויים. יהודה נשארה ריקה ושוממה. אולם גם לאחר שחזרו בני ישראל לארץ בימי כורש, עדיין המצב הכלכלי בארץ היה קשה, השפע עוד לא חזר. לעומת זאת, בשאר העולם המצב היה טוב, כמו שאומרים הרוכבים: "התהלכנו בארץ והנה כל ֺהארץ יושבת ושוקטת" (יא) - כל הגויים יושבים בשלווה ונהנים.

על כך צועק המלאך אל ה': "עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה...?" (יב). עד מתי ייהנו כל הגויים מן השפע הכלכלי השייך ליהודה ויהודה תשב שוממה?!

ה' מבטיח לו, שבקרוב המצב ישתפר: ה' ייקח את השפע מהגויים ("וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים..."; טו), לאחר מכן - ייבנה בית המקדש ("שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה..."; טז), ולאחר מכן יחזור גם השפע הכלכלי ("עוד תְּפוּצֶינָה ערַי מטוב..."; יז).

נבואה דומה ניבא הנביא זכריה בפרק ח' (פס' ט-יג). נבואה זו נאמרה לאחר בניין המקדש, כמשתמע מפסוק ט: "תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יֻסד בית ה' צבאות ההיכל להבנות". אומר הנביא בנבואתו: "כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה..." (ח', י) - לפני שבנו את בית המקדש היה מחסור כלכלי. אבל: "ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה..." (שם, יא) - עכשיו, אחרי שנבנה בית המקדש, המצב הכלכלי ישתפר, ויהודה תשוב ליהנות מן הברכה הכלכלית השייכת לה: "כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם... והייתם ברכה" (שם, יב-יג).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת 'מגדים' בהוצאת תבונות