חורבן או מלחמה?

מזמור פ' נחלק לשלושה חלקים מלבד כותרתו (א). בחלק הראשון (ב-ד) קריאה לה' להופיע; בחלק השני (ה-ז) תיאור הקושי והתלונה; בחלק השלישי (ט-יט) משל הגפן. הפזמון החוזר בשינויים קלים הוא זה שלמעשה מחלק את המזמור לחלקיו: "א-להים השיבנו והאר פניך ונושעה!" (ייתכן שגם פס' טו "א-להים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת" דומה לפזמון ואז המזמור יחולק לארבעה חלקים. למעשה גם לפי העניין ניתן לחלק את משל הגפן לשניים).

מהו הרקע של המזמור? מזמורנו מזכיר מאוד בתוכנו את המזמור הקודם לו, מזמור ע"ט שעוסק בחורבן. אך בניגוד למזמור ע"ט, מזמורנו אינו כתוב בצורה קשה. תיאורי הקושי לא נשמעים קשים כמו התיאורים במזמור הקודם וכן בקשת העזרה אינה חריפה. כך למשל אצלנו "עד מתי עשנת בתפלת עמך" (ה) ואילו במזמור ע"ט: "עד מה ה' תאנף לנצח" (ע"ט, ה). כמו כן אין כאן תיאור של חורבן כפי שהופיע במזמור הקודם ("א-להים, באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים" - ע"ט, א). ולמעשה גם העמדה הדתית של המשורר שונה: במזמורנו המשורר מייחל להופעת ה': "ישב הכרובים הופיעה!... ולכה לישעתה לנו!" (ב-ג) ואילו במזמור ע"ט התחושה היא שה' כלל לא שומע: "תבוא לפניך אנקת אסיר!" (ע"ט, יא).

כל אלו מובילים למסקנה כי מזמורנו אינו עוסק בחורבן. אזכור שבטי ממלכת ישראל בדווקא רומז לכך שהמזמור עוסק בצרה שהייתה שייכת לשבטי הצפון ("לפני אפרים ובנימן ומנשה" - ג). גם הגפן לא מתוארת כגפן שנעקרה ממקומה, כמשל לגלות, אלא כגפן שנפגעה קשות בעקבות מלחמה קשה. כך מסתבר שהרקע של המזמור הינו אחת המלחמות שפגעו בממלכת ישראל ובשבטי הצפון.