בעת המסעות כוסו כל הכלים בכיסויים שונים. חלק מהכלים אף כוסו במספר כיסויים שהונחו זה על גבי זה. התבוננות לעומק במיקומם של הכיסויים מלמדת אותנו כי מדרגת התכלת המשולבת עם חוטים אחרים גבוהה ממדרגת התכלת הטהורה. כיצד זה קשור אלינו כציבור?
כל כלי ההיכל מכוסים בכיסוי העשוי תכלת ומעליו בתחש, ומכך נראה שהכיסוי הפנימי הוא החשוב יותר, אך לפי קריטריון זה - הכיסוי הפנימי של הארון (העשוי מתערובת של כל החוטים) הוא חשוב יותר מהבגד כליל התכלת (תכלת טהורה) המכסה אותו מבחוץ!
ואכן, אם ניזכר במקומות נוספים שהתכלת הטהורה מופיעה בהם, נגלה שתפקידה של התכלת הטהורה הוא תמיד משני. בפרקנו - התכלת משמשת לכסות את הכלים, באפוד, התכלת מחברת בינו ובין החושן, בציץ - התכלת משמשת לחבר אותו לראש הכהן, וביריעות - התכלת משמשת לחבר את הקרסים. אף המעיל, העשוי כולו כליל תכלת, לא נועד אלא לשאת את הפעמונים, כדי שקולו של אהרן ישמע בבואו אל הקודש. תפקידו הטכני של המעיל נופל מתפקידם המהותי של החושן והאפוד, לדוגמא, המשמשים לנשיאת משפט בני ישראל על לבו של הכהן הגדול.
מכל האמור, נראה שמדרגת התכלת המשולבת עם חוטים אחרים גבוהה יותר ממדרגת התכלת הטהורה. כיצד הדבר ייתכן? נראה, שאף שמדרגתה של התכלת כשלעצמה גבוהה מהחוטים האחרים, מדרגת החיבור שבין התכלת לבין חוטים אחרים גבוהה יותר. ההשלכה הרעיונית של עובדה זו היא פשוטה: ציבור הבנוי כולו מגוון אחד - ואפילו יהא כולו בגוון התכלת - מגיע בסופו של דבר למדרגה נמוכה יותר ממדרגתו של ציבור הבנוי מגוונים רבים. מסיבה זו, מכניסים חז"ל לפיו של קורח שאלה על "בגד שכולו תכלת - האם הוא חייב בציצית", שהרי קורח הוא זה שטען ש"כל העדה כולם קדושים", בדומה לבגד שכולו עשוי תכלת. למעשה, עם ישראל אינו בנוי בצורה אחידה. אמנם כל העם מכונה "ממלכת כהנים", אך בתוך הממלכה המפוארת הזו יש כהנים, לויים וישראלים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון