חוות יאיר

"וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר" (מא). מפירוש רש"י לפסוק עולה כי יאיר בן מנשה כבש את הכפרים באזור הגלעד. לעומת רש"י, יש המפרשים את המילה "חוותיהם" כשתי מילים נפרדות — 'חוות הם', דהיינו החוות של הם. 'הם' הוא מקום המוזכר בספר בראשית, בתיאור המלחמה בין ארבעת המלכים לחמשת המלכים:
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם" (בראשית י"ד, ה).
ואכן, 'הם' מזוהה עם אתר בצפון הגלעד, נחלתו של יאיר בן מנשה, המשמר את השם עד היום.
מכך שבתחילה מתואר שהיו ליאיר רק 23 ערים ולבסוף היו בבעלותו 60 ערים (דברי הימים א ב', כב-כג), נמצינו למדים כי במהלך השנים התפשט תחום שלטונו. ואמנם, העיר קנת המוזכרת בפסוק (שם) מזוהה עם אתר בשם 'קנוואת' למרגלות 'ג'בל דרוז' (הר הדרוזים) שמצפון לגלעד, השייך לבשן ולא לגלעד. ולמעשה הדברים מפורשים בספר יהושע: "וְכָל חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר" (יהושע י"ג, ל).
על יוקרתה של משפחת יאיר הגלעדי ניתן ללמוד גם מספר שמואל, שם מתואר כי אחד מבני המשפחה היה מיועצי דוד: "וְגַם עִירָא הַיָּאִרִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" (שמואל ב כ', כו).
זאת ועוד, מצינו איזכורים למשפחה זו אף בתעודות חיצוניות. ברשימות שנכתבו על ידי מלך אשורי בשם אדדנררי הוא מספר על מסעות מלחמה שערך אביו בסוף המאה ה־14 לפנה"ס בארץ בשם 'כתמח', ובסקירת אויביו מוזכרים אנשי 'אחלמו', 'סתי' ו־'יאר'. חבל הארץ שבו שוכנות ערים אלו נמצא בין החידקל לנהר החבור, שהוא אחד מיובלי הפרת בגבול בין צפון עירק לסוריה. גם בתעודה כלכלית מהמאה ה־13 לפנה"ס העוסקת בקניית כבש מוזכר אדם המכונה 'יאר'.
ממקורות אלו למדנו כי כבר במאה ה־14 לפנה"ס שכנו באזור הפרת בני יאיר, ומקום מושבם התפרש מהגלעד והבשן ועד לנהר החידקל. עולה כי משפחת יאיר בן מנשה הייתה משפחה עשירה ורבת עוצמה ששלטה בצפון הגלעד ובבשן, עד שגשור וארם הכניעו אותם והתיישבו במקומם.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר