"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ לְכֹל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת הַבָּאָה וְהַיֹּצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הַמַּחֲלֹקֶת הָאַחַת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף" (דברי הימים א כ"ז, א)

הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה -
שהיו ישראל חלוקים לשנים עשר חלקים
וכל חלק וחלק שימש את המלך חודש
והמלך נותן להם הוצאותם,
כדכתיב בספר מלכים:
"ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו" 
והם מזומנים ללחום מלחמתו ולכל עבודתו בזה החודש וכל זה תחילת מלכותו היה. 

 

 

פירוש המיוחס לרש"י (דברי הימים) - פירוש זה מופיע בחלק מכתבי היד של פירוש רש"י לכתובים (16 מתוך 39). אולם כבר בשער של מקראות גדולות ונציה 1525 ציינו שהפירוש רק מיוחס לרש"י. כך אכן כתבו מספר אחרונים: היעב"ץ החיד"א ואחרים. ההוכחות לכך הם רבות: המילים הלועזיות הם בגרמנית ולא בצרפתית, מוזכרים בו חכמים מאוחרים לו ועוד. רבו הדעות בשאלה מי כתב את החיבור ומתי. ערן ויזל, בספרו על פירוש זה, מציב את זמן החיבור בשליש השני של המאה השתיים עשרה באשכנז ולטענתו הוא היה תלמיד של רבי אליעזר בן משולם אך לא ניתן להצביע על דמות מוכרת לנו שחיברה את הפירוש.