בפרקנו מתואר כיצד יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי. (דברים ג יד). היכן ממוקם אותו חבל ארץ המתואר בפסוק? כנראה שהיה בשטחו של עוג מלך הבשן אך שמר על אוטונומיה עצמאית.
משני המקורות עולה כי יאיר בן מנשה הוריש את חבל הארגוב מידי עוג עד גבול הגשורי והמעכתי, ומכאן שגשור ומעכה עצמן נשארו כישויות עצמאיות. ואכן, הדברים מפורשים בספר יהושע:
כָּל מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם. וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (יהושע יג יב-יג)
גשור ומעכה מופיעות שוב בספר שמואל, בימיו של דוד המלך, אולם דומה כי יחסן לישראל שונה בתכלית. בעוד גשור שומרת על יחסים טובים עם ישראל, כפי שניתן ללמוד מנישואיו של דוד למעכה בת תלמי מלך גשור (מהם נולד אבשלום) וכן מבריחת אבשלום לשם מפני דוד לאחר רצח אמנון, הרי שמעכה חברה בקואליציה של מלכי ארם הנלחמים בדוד (שמואל ב י ו-ח).
רמז נוסף למיקומה של גשור ניתן ללמוד מדבריו של אבשלום לדוד קודם שהוא מכריז על מרידתו:
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן. כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם ישיב יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי ה' יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת ה'. (שמואל ב טו ז-ח)
הדיוק "בִגְשׁוּר בַּאֲרָם" מלמד כנראה כי היה חבל ארץ נוסף ששמו גשור. ואכן, מספר יהושע משתמע כי ישנם שני חבלי ארץ המכונים "גשור":
וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ. זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי... וְהַגִּלְעָד וּגְבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וְכֹל הַר חֶרְמוֹן וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה. (יהושע יג א-יא)
תיאור "הארץ הנשארת" מתחיל בדרום ומסתיים בצפון, ומכך שאותה גשור נוספת מצוינת בתחילת הסקירה משתמע שהיא הייתה ממוקמת בדרום הארץ. בצירוף המקורות השונים עולה כי גשור הצפונית, זו המצויה בסמוך לארגוב ומעכה, ממוקמת בסמוך לארם. תיאור מדויק יותר מתאפשר באמצעות עיון במקורות היסטוריים חיצוניים המצויים בידינו.
'מכתבי אל־עמארנה' הם מכתבים שנשלחו למצרים על ידי שליטים שונים מרחבי המזרח התיכון במאה ה־14 לפנה"ס (סמוך לכיבוש הארץ בידי יהושע). באחד המכתבים מתלונן מלך פחל שבצפון הגלעד על כך שתושבי ארץ Garu (גארו) גזלו ממנו שתי ערים: עיון ויבליים. הוא אף מציין שמלך עשתרות, המזוהה עם 'תל עשתרה' שבסוריה, בא לעזרתו. על גדתו הצפונית של הירמוך בדרום הגולן נמצא אתר בשם 'עיון' ובצפון הגלעד נמצא אתר בשם 'אבל', היא ככל הנראה יבליים. אם כן, מתוך המכתב ניתן להסיק שהגארו ישבו בדרום הגולן.
פרופ' בנימין מזר המנוח הציע שהגארו הם למעשה הגשורים, וטעות סופר גרמה להשמטת השי"ן. ואמנם, בדרום הגולן נמצאו אתרים רבים ובהם חרסים המעידים על התיישבות בתקופת ראשית ההתנחלות ובימי דוד. בדורנו אף נמצא יישוב בשם 'גשור' בדרום הגולן.
לעומת הגשורים שישבו בדרום הגולן, מעכה ממוקמת ככל הנראה בצפון הגולן. אולם, נראה כי לאורך השנים השתלטה מעכה גם על אזורים בגליל העליון, שכן אחד האתרים באזור מטולה ('אבל אל־קמיח') מזוהה עם 'אבל בית מעכה', אליה ברח שבע בן־בכרי לאחר שמרד בדוד.
לאחר שזיהינו את מיקומם של גשור ומעכה נותר רק לזהות היכן בדיוק היה ממוקם חבל הארגוב. אונקלוס מתרגם את השם 'ארגוב' בתור 'טרכונה', המזוהה עם אזור הלג'ה שמדרום וממזרח לדמשק.
נערך על ידי צוות אתר התנ"ך מתוך:
פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע
מאת ד"ר יצחק מייטליס
ספרי מגיד, 2014