זעקה על הסתר פנים

עולם המדרש הוא עולם של פרשנות, עולם שצועד יד ביד עם הכתובים. אך מדי פעם, בין השורות, מבצבצות גם שאלות של הדרשן, שאלות שאין להן תשובה, תהיות עומק. זעקות.

כך נראית הדרשה הבאה שזועקת זעקה דרך פסוק מספר איוב. מוקד הדרשה הוא בפסוקים המתארים את יציאת בני נח מן התיבה. כל הרהור ברגעים הללו מוביל למחשבות על יחס האל לעולמו. בני נח יוצאים מן התיבה אל עולם חרב, עולם שזעם האל לא הותיר בו דבר.

""ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה" (בראשית ט', יח). "והוא ישקיט ומי ירשיע? וְיַסְתֵּר פנים ומי ישורנו? ועל גוי ועל אדם יחד" (איוב ל"ד, כט) – דרש ר' מאיר: "והוא ישקיט" – מעולמו, "יסתר פנים" – מעולמו. כדיין שמותחים כילה על פניו ואינו יודע מה נעשה מבחוץ. כך אמרו דור המבול: "עבים סתר לו ולא יראה" (איוב כ"ב, יד). אמרו לו: דייך מאיר! אמר להם: ומה הוא שכתוב "והוא ישקיט ומי ירשיע"? אמרו: נתן שלווה לדור המבול … ומה שלוה נתן להם? "זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם" (איוב כ"א, ח)". (בראשית רבה פרשה לו)

ר' מאיר מתאר את טענתם של אנשי דור המבול תוך שהוא מצטט את דבריו של אליהוא באיוב. אליהוא מתאר את גדולת האל - "וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ" (ל"ד, כט) - בכוחו של האל להשקיט ולהסתיר פנים ואין מי שיעמוד כנגדו. הפסוק בפרשנותו של ר' מאיר מתפרש כתיאור של התעלמות האל מעולמו. דברי אליהוא יכולים להיות מובנים כתיאור תיאורטי, משמע האל יכול להסתיר את פניו מעולמו ובכך כוחו. אנשי דור המבול, כך אומר ר' מאיר, סברו שאכן כך נוהג האל, מתעלם מעולמו, אנשי דור המבול הכריזו בפיהם - "עבים סתר לו ולא יראה" (כ"ב, יד).

ור' מאיר עצמו? האם הוא חווה את הסתרת פניו של האל, האם הוא סבור שהאל נוהג כדיין ש'מותח כילה ואינו יודע מה נעשה מבחוץ'. נראה שכך לפחות חשדו חבריו. "דייך מאיר!" גוערים בו החכמים. נראה שהחכמים, שהכירו את ר' מאיר, לא ראו בדבריו רק פרשנות מרוחקת, אלא זעקה אישית. ר' מאיר זועק - היכן הוא א-לוהים?! חבריו גוערים בו ומשתיקים אותו, אך הזעקה נשמעה ונכתבה והוסיפה להדהד. ולאורך הדורות כשיחידים וציבור חוו על בשרם את ייסורי איוב נשמעה וקולה גבר.

באדיבות אתר 929