האם יש זמן שהוא מועדף ללימוד תורה או שכל הזמנים שווים? הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה עונה על שאלה זו ומסתמך בין השאר גם על פסוק מפרקנו.

 

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג, יג 

אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה. אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר: "קומי רוני בלילה" (איכה ב', יט), וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי" (תהלים מ"ב, ט). וכל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו, שנאמר: "כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח" (איוב כ', כו), כי דבר ה' בזה זה שלא השגיח על דברי תורה כל עיקר. 

 

 

רמב"ם - ר' משה בן מימון, נולד בספרד בשנת 1135. עבר למצרים, בה שימש כרב, מנהיג ורופא. גדול הפוסקים והפילוסופים היהודים. חיבר את ספר "משנה תורה" בו אסף, הכריע וסידר את כל ההלכות, וכן את "מורה הנבוכים" - ספר פילוסופיה. נפטר בשנת 1204.