"וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם." (דברי הימים ב ז', יד)
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ב הלכה א
אמר רבי אלעזר שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואלו הן:
תפילה וצדקה ותשובה. ושלשתן בפסוק אחד [דברי הימים ב ז, יד]:
"ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו" - זו תפילה.
"ויבקשו פני" - זו צדקה, כמה דאת אמר [תהילים יז טו]: "אני בצדק אחזה פניך".
"וישבו מדרכיהם הרעים" - זו תשובה.
אם עשו כן, מה כתיב תמן [=שם] - "ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם".