"וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ" (מיכה ב', ב)
תלמוד בבלי מסכת גיטין נח ע"א
אמר רב יהודה אמר רב, מהו זה שכתוב: "ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו"?
מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו, ושוליא דנגרי הוה [= ושוליה של נגר היה].
פעם אחת הוצרך [רבו] ללוות, אמר לו: שגר אשתך אצלי ואלוונה,
שיגר אשתו אצלו, שהה עמה שלשה ימים.
קדם ובא אצלו, אמר לו: אשתי ששיגרתי לך היכן היא?
אמר לו: אני פטרתיה לאלתר, ושמעתי שהתינוקות נתעללו בה בדרך.
אמר לו: מה אעשה?
אמר לו: אם אתה שומע לעצתי גרשה.
אמר לו: כתובתה מרובה,
אמר לו: אני אלווך ותן לה כתובתה.
עמד זה וגרשה, הלך הוא ונשאה.
כיון שהגיע זמנו ולא היה לו לפורעו, אמר לו: בא ועשה עמי בחובך.
והיו הם יושבים ואוכלים ושותין והוא היה עומד ומשקה עליהן,
והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסיהן,
ועל אותה שעה נתחתם גזר דין.