תגובות שונות לפקודות המלך מתגלות בעיר שושן ובשאר מדינות המלך. דומה שהסיבה לכך נעוצה בספרים שנשלחים למדינות ובדת שניתנת בשושן. מה ההבדל בינהם? ומדוע יש לכך השפעה?

לכל אורך המגילה ישנה חלוקה מאוד ברורה בין העיר שושן לשאר מדינות המלך אחשוורוש. החל מתגובותיהם השונות לפקודות היוצאות מבית המלך, וכלה בישועה שמתחלקת לשני ימים שונים.
אם נתבונן בתגובותיהם לפקודות המלך נגלה דבר מפליא ביותר!!
ביחס לגזירת הכליון וההשמדה אשר בפרקים ג-ד ישנה בינהם הבחנה מאוד ברורה. בעוד שכל מדינה ומדינה אשר דבר המלך מגיע אליה פותחת באבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד (ד, ג), כיאה לגזירת השמדה כה גדולה ומוחלטת, הרי על העיר שושן נאמר בסך הכל שהיא 'נבוכה' (ג, טו).
נבוך במקרא הינו מבולבל, לא יודע את דרכו כמו 'נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר' (שמות יד, ג) שנאמר על בני ישראל ביציאתם ממצרים לפני ים סוף.
לעומת זאת, ביחס לפקודת הישועה אשר בפרק ח ישנה בינהם זהות. כדרך שבכל מדינה ומדינה שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב (פס' יז) הרי שגם על העיר שושן נאמר שהיא צהלה ושמחה (פס' טו).
מה סיבת ההבדל בתגובותיהם בשתי הפעמים? ומה שורש ההבדל בין העיר שושן לשאר מדינות המלך?
דומה שההבחנה בינהם נעוצה באופן פרסום פקודות המלך. בשתי הפעמים מתואר כי ישנם ספרים הנשלחים על ידי הרצים לכל מדינות המלך, וישנה דת שניתנת בשושן הבירה (ג, יג-יד; ח, יא-יג). בעוד שבספרים מתוארת הפקודה בפרוטרוט על כל מרכיביה, הרי שבדת היא נאמרת בלשון קצרה וסתומה.
לאור זאת, מובן מדוע במדינות המלך בשתי הפעמים הגיבו בהתאם למצופה כיון שהם ידעו במה מדובר כי הדבר נכתב במפורש ובהרחבה. לעומת זאת, בעיר שושן המצב היה שונה בין הפעם הראשונה לשניה.
בפקודה הראשונה, לא פורסם בעיר שושן מהו תוכנה אלא 'להיות היהודים עתידים ליום הזה' (ג, יד) ולכן העיר נבוכה. מלכתחילה רצו לשמור על עמימות בעיר המלוכה ולכן המלכה לא ידעה דבר מזה (ד, ד), אלא רק מרדכי ידע (ד, א).
אולם, בפקודה השניה, גם בטופס הקצר של הדת הוסיפו שתי מילים ששינו את הכל: 'להיות עתידים ליום הזה להינקם מאויביהם' (ח, יג). או אז שמחו וצהלו גם בעיר שושן.