"אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות י"ט, ד)
פרנסת האדם ומילוי צרכיו נקרא נשיאה כאשר ישא האומן את היונק.
אומנם יש שני אופני נשיאה: א' כל זמן שהתינוק אינו יכול להלוך כלל, רק האדם נושאו על זרועיו.
ב' שהתינוק הולך ברגליו רק שאינו יכול לפסוע על מפתן ואבן, אז אוחזו האדם בכפיו ומגביהו על המפתן ואינו לוקחו על זרועותיו.
כך פרנסת הקב"ה לדורות הוא בדרך עמל האדם, שהולכים בעצמם בעסק פרנסה, ורק הקב"ה משגיח על הליכות עולמם. וזה נמשל לאופן השני ובזה כתיב: "על כפים ישאונך" (תהלים צ"א, יב)...
אבל בעת שהקב"ה מפרנס בלי שום עמל האדם מיקרי נשיאה ממש, והיא הנשיאה שבמדבר.
הנצי"ב - רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, חי בין השנים 1817-1893. עמד בראש ישיבת וולוז'ין שברוסיה. כתב ספרים במקצועות התורה השונים: פירושים לש"ס בשם 'מרומי שדה'; חיבור 'העמק שאלה' על ספר השאילתות של רב אחאי גאון; פירוש 'העמק דבר' לתורה; שאלות ותשובות 'משיב דבר' ועוד. הנצי"ב אף סייע באופן פעיל לתנועת חובבי ציון, אשר עסקה בעלייה וביישוב ארץ ישראל השוממה.