ה' מודיע ליהושע מבעוד מועד על התאספות מלכי הצפון, ומכין אותו לקרב הקשה, ובזכות זה יהושע מצליח לנצח.

 

שוב אנו מתוודעים למלחמה גדולה שאליה נקלע עם ישראל, אך בשונה מהמלחמה הקודמת (חמשת מלכי הדרום) שהיה אולי מקום להתבונן מדוע כה חשש יהושע מפניה, הרי שתיאור התארגנות האוייב בפרקנו לא מותיר ספק באשר לחששו של יהושע: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין... וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב... וְאֶל הַמְּלָכִים... בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם: הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן... וַיֵּצְאוּ... עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד" (א-ד).
לאחר שנודע דבר מסע הכיבוש שערך יהושע בכל אזור יהודה, הבינו מלכי הצפון שאם הם לא אוספים את כל מלכי האזור למלחמה כוללת בישראל, סופם יהיה דומה לזה של מלכי הדרום. לכן אספו צבא עצום המורכב מעמים רבים על מנת להביס 'אחת ולתמיד' את ישראל, חלילה.
מובן אם כן מדוע כה פחד יהושע ממלחמה זו על אף הנצחון המזהיר במלחמה מול מלכי הדרום, שכן היתה זו אולי המלחמה המאיימת ביותר שידעו ישראל עד כה, ואולי גם שנים רבות אחר כך.
כדי להבין כיצד בכל זאת ניצחו ישראל במלחמה יש לעמוד על נקודה תמוהה נוספת: ה' אומר ליהושע "אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ו).
מבחינה גאוגרפית לא מובן כיצד ייתכן שיצליחו חיילי ישראל להגיע מאזור הגלגל (יריחו), אל צפון הארץ ביום אחד? (מָחָר) ובפרט בהתחשב בעובדה שלא היו להם סוסים והחיל היה רגלי!
נוכל ליישב את שתי התמיהות באחת, אם נבין שה' גילה ליהושע אודות תוכניות מלכי הצפון מבעוד מועד, ומיד לאחר הגילוי אסף יהושע את הצבא והצפין לכיוון 'מי מרום', ובהגיעו קרוב למחנה האוייב, הכין ה' את יהושע שהוא צפוי לפגוש צבא עצום, אך אל לו ליירא מפניהם.
גיחת צבא ישראל אל תוך מחנה האוייב היתה כה מפתיעה ("פִּתְאֹם") ובלתי צפויה, עד שנכנסו האוייבים ל'הלם קרב' מבלי יכולת להגיב, עד שנאלצו לברוח על נפשם.