מזמור פ"ו הוא מזמור תחינה של דוד שנמצא במצוקה, אויביו מאיימים על נפשו והוא מבקש להיוושע. אחד הדברים הבולטים במזמור הוא הקשר העמוק של דוד לקב"ה והרגשת הקירבה. דוד מכיר בערך עבודתו "כי חסיד אני" (ב) אך הוא חש התבטלות גמורה ומבקש מה' להעמיק עוד בדרכיו. המזמור פותח ומסיים בבקשת ישועה אבל התכלית היא במרכזו – הכרת ה', של דוד, ומתוך כך של העולם כולו.
באדיבות ישיבת הגולן