התהוותו של מנהיג

בעליית גדעון על במת השופטים המושיעים, מתרחשת תפנית בסיפור הדרך המכונן את התהוות המנהיג. כמו משה, גדעון נבחר ויועד לשליחותו בהתגלות ישירה. בניגוד לאברהם, אשר נשלח לעקידה בדיבור ישיר של האל אך ברגע השיא נעצר על ידי מלאך, "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמיים ויאמר אברהם אברהם" (בראשית כ"ב, יא), אצל גדעון קרה להפך. בתחילה פנה אליו המלאך: "וירא אליו מלאך ה', ויאמר אליו ה' עמך גיבור החיל" (יג). ובהמשך פנה אליו א-לוהים בעצמו, בפניה אישית וישירה ככתוב: "ויפן אליו ה' ויאמר לך בכוחך זה והושעת את ישראל, מכף מדין, הלא שלחתיך" (יד).

מרתק לגלות מה גרם לאל להיחשף בדיבור ישיר דווקא כאן, מעל ראשו של המלאך, במיוחד אחר שהורגלנו לאחר מות יהושע להתגלות נסתרת. ובכן, הדיבור המתריס של גדעון אל המלאך - "בי אדוני ויש ה' עמנו? ולמה מצאתנו כל זאת? ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמור הלא ממצרים העלנו ה' ועתה נטשנו ה'..." (יג) - הוא כנראה מה שחולל את ההתגלות הישירה. יתכן שהקב"ה אוהב את ההתרסה התמימה, הבאה מתוך אמונה פשוטה המייחלת לישועה.

חז"ל ברגישותם למרכזיות המכוננת של סיפור יציאת מצרים בחיי יהודי מאמין, סיפרו שאותו ליל ההתגלות לגדעון היה ליל הסדר, הוא ליל יציאת מצרים. הטקסט עצמו מזמין אמירה זו, בדברי גדעון המזכירים יציאת מצרים, בהשלכותיה האקטואליות, ממש כמו בהגדה של פסח וכמובן בתיאור המנחה שהוציא אל מלאך ה': "גדי עזים ואיפת קמח מצות" (יט) - ממש קרבן פסח.

כמו משה, בשעת קבלת השליחות מגלה גדעון ענווה, מכיר בחוסר כוחו להשפיע: "הנה אלפי הדל במנשה ואנוכי הצעיר בבית אבי" (טו). מתוך חשדנות ראלית וספקנות, הוא מבקש ראיות לממשות הבטחת האל להיות עמו. גם לכך כמו אצל משה, גדעון נענה.

לפנינו תיאור לתהליך היווצרותו של מנהיג ענו הפועל מתודעת יעוד: בתחילה הוא מתקשה להשתכנע שאכן יועד לשליחות גדולה, ועוד באותו הלילה הוא נדרש לפעולה בה תתגלה תעוזתו ויווצר הד לפעולתו. בהנפת דגל המאבק, לא די לגדעון בהריסת מזבח הבעל ובכריתת האשרה. הוא נדרש גם לבנות במקומם מזבח לה'.

זו מהותה של התעוררות למאבק כנגד דיכוי לאומי. גם כאשר הדיכוי נושא בעיקרו אופי כלכלי קיומי, ככתוב: "והיה אם זרע ישראל, ועלה מדין ועמלק… ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ..." (ג-ד). צעד ראשון צריך להתמקד בממד הסמלי, ובתנ"ך כמו באיסלם, המאבק הלאומי שזור מרגע התהוותו במאבק דתי-אמוני. מצוינות תפעולית לבדה אינה מספיקה לפי תיאור זה להולדתו של מנהיג. שיעור זה הוא הרקע המתאים לקריאת משל יותם בפרק ט'.

ראוי לבחון שיעור זה על תנאי התהוותו של מנהיג, גם מול המוסכמות המכוננות בימינו את השיח על אודות טבעה של מנהיגות ראויה.

באדיבות אתר 929