השאילה באוב

בפרקנו מובא סיפור המלחמה בגלבוע בה נפלו שאול ובניו. סיפור זה מקביל בעיקרו לדיווח בסוף החלק הראשון של ספר שמואל (שמ"א ל"א). אחד השינויים הבולטים הוא הסיום שבפרקנו, שלא מופיע בספר שמואל: " וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה' עַל-דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא-שָׁמָר וְגַם-לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ. וְלֹא-דָרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת-הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן-יִשָׁי" (יג-יד).

חטאו של שאול בספר שמואל מתרכז בסיפור שארע בגלגל, כששאול לא המתין לשמואל ולאחר מכן במלחמת עמלק, בה הפר את צו ה'. לעומת זאת, ספר דברי הימים לא מזכיר את החטאים האלה במפורש אלא מדבר עליהם בכלליות. בניגוד לאלה דווקא את השאילה באוב הוא מזכיר במפורש: "וְגַם-לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ. וְלֹא-דָרַשׁ בַּה'". ספר שמואל לא מזכיר את הדרישה באוב כחטא, וספר דברי הימים מעצים מעשה זה. מדוע דברי הימים מדגיש מעשה זה ולא את הסיבה שמוזכרת בספר שמואל? ומדוע הוא טוען שהשאילה באוב היא חטא בניגוד לספר שמואל?

דברי הימים מציג את השאילה באוב כבחירה של שאול, אשר "לא דרש בה'" (יד) ובמקום זה דרש באב. לעומת זאת, בספר שמואל מתואר שאול שאל בה', וה' לא עונה לשאול בשום צורה ולכן הוא כביכול נאלץ לשאול באוב: "וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם" (שמ"א כ"ח, ו). 

כך ספר דברי הימים מבקש לבטל את ה"תירוצים" של שאול להצדקת חטאיו. בגלגל שאול אומר "כִּי-רָאִיתִי כִי-נָפַץ הָעָם מֵעָלַי" (שמ"א י"ג, יא) ובעמלק גם מתחמק "וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר רֵאשִׁית הַחֵרֶם לִזְבֹּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל" שמ"א י"ד, כא. בעל דברי הימים מדגיש שהשאילה באוב היא חטא, ומבהיר שאמנם לשאול הייתה סיבה טובה לכאורה לשאול באוב, אך גם זה לא יועיל לו להימלט מהחטא.

בשמ"א י"ד כשה' לא ענה לשאול הוא מצא פתרון אחר: "וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּא-לֹהִים... וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם" (שמ"א י"ד, לז-לח). אילו שאול היה משכיל לברר עם עצמו "בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם",  אולי הסיפור היה מסתיים אחרת.