במזמור ס"ו מזמין המשורר את כל יושבי הארץ לשיר איתו ביחד ולזמר לה'. הוא מזכיר את יציאת מצרים ואף את מעבר הירדן, מצד הדמיון שבהם למצב העתידי בו עם ישראל חוזר ובונה את ארץ ישראל מחדש. והוא קורא לכל העמים להכיר בנס הגדול, לשמוח בו ולהיות שותפים לתהילת ה'. בהמשך המזמור נראה כיצד את כל המאורעות חווה המשורר כחוויה אישית עמוקה מאוד וחזקה, אך יחד עם זאת הוא מוכן לספר ולשתף בכך גם את האחרים ולתרום בכך לחינוכם.
במהלך השיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין המזמורים הסמוכים וכן בקשרים שבינו לבין מקורות אחרים, כל זאת לאור הפרשנות ההקשרית.
מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט