"אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים, הרחב פיך ואמלאהו!" (יא) אומר המשורר. אך מה הקשר בין יציאת מצרים לבין "הרחב פיך ואמלאהו"? ומה בכלל פשר הציווי?

 

"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הַרְחֶב פִּיךָ, וַאֲמַלְאֵהוּ!" (יא)

מה הקשר בין יציאת מצרים לבין "הרחב פיך ואמלאהו"? כדי לענות על שאלה זו נקרא את הפסוק בהקשרו:

"בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם; אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה, סֶלָה.
שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי:
לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר;
אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הַרְחֶב פִּיךָ, וַאֲמַלְאֵהוּ!" (ח-יא).

ה' אומר לעם ישראל: תמיד, כשהיית בצרה וקראת אליי לעזרה, חילצתי אותך. וגם עכשיו אני מבקש שתשמע לי: אל תפנה אל אלים זרים ונכריים! אני ה' א-להיך, אני העליתי אותך מהצרה הקשה ביותר שהיא ארץ מצרים, וגם עכשיו אני יכול להושיע אותך. אם רק תרחיב את פיך ותקרא אליי בתפילה, אני אמלא את כל מבוקשך!.

המזמור נכתב כשעם ישראל היה בצרה גדולה. מפלגות שונות בעם ישראל הציעו פתרונות שונים לצרה זו. אבל המשורר ראה בכל הפתרונות הללו, מעין עבודת אלילים. לדבריו, הפתרון היחיד הוא תפילה לה'.

כך פירשו גם המפרשים: "הרחב פיך - לשאול ממני כל תאות לבך, ואמלאהו - ככל אשר תשאל אמלא" (רש"י).

"הנה, הלא אני המעלך מארץ מצרים וידי בכל משלה, ולזה הרחב פיך לשאול ממני כל חפצך ואמלאם אם תשמע לי" (מצודות).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך