פרק ח מתאר את הרחבת תחומי ממלכתו של שלמה והפיכתה למעצמה.
עיקרו של הפרק הוא סיפור מעשי שלמה לשם הרחבת תחומי הממלכה עד לגבולות הברית שנתפרשו בתורה (בראשית ט"ו, יח-כא; שמות כ"ג, לא), ואולי אף מעבר להן.
בראש הפרשה בא ספור הליכתו של שלמה לחמת צובה שבירכתי צפון (ג), ובסוף הפרשה בא סיפור הליכתו לירכתי דרום: לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום (יז).
שלמה לא רק הרחיב את תחומי הממלכה אלא גם עשאה למעצמה החשובה ביותר מבחינה מדינית בכל המרחב, ועם כל מלכי הארץ המבקשים את פני שלמה נמנה גם פרעה מלך מצרים. לנישואי בת פרעה למלך זר אין אח ורע ודאי בתולדות מצרים, ולא בכדי הזכירו הכתובים בספר מלכים את בת פרעה חמש פעמים. שלמה אף חיזק את ברית האחים עם חירם מלך צור, שסיע לו במפעלי בניה ובפתוח הסחר הבינלאומי.
שלמה טרח גם בפתוחה הכלכלי של הממלכה, בבנינה ובישובה בבני ישראל. ברחבי הממלכה בנה שלמה מספר רב של ערים בהיקף ובתנופה שלא ידע ישראל לא לפניו ולא אחריו. עם ערים אלה, שרק מקצת משמותיהן נזכרו במלכים ובדברי הימים, נמנות ערי מצור, ערי רכב וערי פרשים, הבאות להבטיח את בטחון הממלכה, ונמנות עמהן "ערי מסכנות" (פסוקים ד, ו) הבאות להבטיח את הכנסות הממלכה.
ומסתבר שהושיב שלמה אנשים מישראל לא רק בערים שקיבל מחירם (ב), אלא בכל הערים והרחיב בכך את גבול הישוב של ישראל.
מפעלי בניה אלו הצריכו עובדים רבים. שלמה הסתייע בבני העם הנותר מעמי כנען ועשאם ל"מס". אלה נשארו נאמנים לישראל ומחוברים להם. ובני בניהם המכונים "עבדי שלמה" נמצאים בתוך כלל העולים לציון (עזרא ב', נח; נחמיה ז', ס). אין כל ספק שהעסקת עשרות רבות של רבבות אנשי מס ברחבי הממלכה הצריכה ארגון מנהלי מסונף ויעיל. אלה שרי הנצבים.
ההשוואה עם הפרשה המקבילה בספר מלכים מעלה שאף פרשתנו ערוכה כדוגמת קודמותיה על דרך ההשלמה ועל דרך הפירוש כאחד. וכדוגמת קודמותיה היא ממעטת בגנות, אם כי אינה מתעלמת ממנה, ומרבה בשבח.
עניין בית המקדש תופס במלכים רק פסוק אחד וכאן חמישה פסוקים, כי במקדש ראו בעל ספר דברי הימים וכל ישראל את מפעלם הגדול ביותר של דוד ושלמה.
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תריא-תריב