פרקים יח-כ עוסקים בהרחבת גבולות הממלכה ע"י דוד, עד לגבולות הברית. שלל המלחמות הוקדש לבניית המקדש.
פרקים י"ח-כ' מדברים במלחמות שנלחם דוד.
זכה דוד להרחיב את גבולות ממלכת ישראל עד לגבולות הברית שנתפרשו בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו) ובברית סיני (שמות כ"ג, כ-לג). לכל הפרשיות הבאות בחטיבה יש מקבילות בספר שמואל, אלא, כדרכו של בעל ספרנו, החסיר עניינים שאינם שייכים לענין הנדון בחטיבה זו - והוא הרחבת גבולות הממלכה, והשלים ממקורותיו ופרש דברים הטעונים פירוש.
נראה שמעשי ממלכות הגויים סודרו כאן על פי הסדר הכרונולוגי, וגם על פי הסדר הגיאוגרפי. פלשת היתה הראשונה לכבוש, והיא יושבת בדרום מערב; מואב יושבת בדרום מזרח; וסמוך לה יושבים בני עמון; ארם דמשק וארם צובה - בצפון ובצפון-מזרח; חמת, שבקשה ברית שלום, יושבת בצפון-מערב; אדום, שהיתה כנראה אחרונה לכיבוש, יושבת בדרום-מזרח עבר הירדן, בסמוך לחוף ים סוף. נתקיימה אפוא בדוד ההבטחה: "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים" (שמות כ"ג, לא).
עיקר מלחמותיו של דוד היו בגויים שאסרה התורה על משה להלחם בהם: אדום, מואב ובני עמון, ובגויים שהיו לאבות בריתות עמהם: הפלשתים (בראשית כ"א; בראשית כ"ו), והארמים (בראשית ל"א). מסתבר שמכיון שגויים אלה הפרו תחילה את הברית ונהפכו לראשי אויביו של עם ישראל, כמפורש במקומות רבים בספר שופטים, הותר לישראל להלחם בהם, ודוד אף נהג בכמה מהם ביד קשה.
ובאשר לעמי כנען, נלחם דוד רק עם היבוסי יושב ירושלים (דברי הימים א י"א, ד-ו), הנמנה אחרון ברשימת שבעת עמי כנען. הוא נהג במתינות עם שרידי היבוסי, לא הוריש את כולם והותיר מהם יושבים בתוך ירושלים (כ"א, יח-כה). אף השלים דוד עם צור (י"ד, א-ב) שירשה בזמן ההוא את המעמד המדיני של צידון, וכן השלים עם חמת (י"ח, ט-י), הנמנה אחרון ברשימת י"ב עמי כנען (בראשית י', יח).
דוד היה יכול לסכם את כיבושיו ולומר: "כי נתן בידי את יושבי הארץ ונכבשה הארץ לפני ה' ולפני עמו" (כ"ב, יח).
את ממלכתו זו, שהגיעה לגבולות הברית, השתית דוד על סדרי משפט וצדקה שעשה לכל עמו (י"ח, יד).
בפרק י"ז, סופר שדוד שאל ובקש לבנות בית לה'. אמנם נאסר עליו לבנות את הבית, אבל הוא הוסיף להעמיד ענין גדול זה בראש דאגותיו ועשה את כל ההכנות לבנין בית הבחירה ולהתקנת סדרי עבודה בו. לכך רומזים הכתובים המספרים שאת כל שלל המלחמה ש"נשא מכל הגויים" הקדיש המלך דוד לה' (י"ח, ח-יא).
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים א עמ' שעג-שעה