הקשיבו לקול שופר

במהלך הפרק חוזר כמה פעמים המוטיב של תקיעת השופר -  כבר בתחילת הפרק קורא ירמיהו: "וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר" (א), ובפסוק יז הוא מוסיף ומבקש: "הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר". הקשיבו לקריאה, אל תתעלמו! התקיעה מרומזת גם בהטיות נוספות בפרק - "רֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם תָּקְעוּ עָלֶיהָ אֹהָלִים סָבִיב"(ג) ו"הִוָּסְרִי יְרוּשָׁלִַם פֶּן־תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ" (ח).

מהי חשיבות תקיעת השופר כאן?

ראשית כל, בימי התנ"ך השופר היה סימן מובהק של מלחמה קרבה ובאה. גדעון משתמש בקול השופר כדי לבלבל ולהפחיד את האויב בפלישה לילית למחניהם; נחמיה מפקיד תוקעים על חומות ירושלים שיתקעו כאשר הם רואים את צריהם מתקרבים; שמעי בן גרא תוקע בשופר כדי להקהיל את העם למלחמה נגד מואב; ועוד.

שנית, לשופר יש במקרא תפקיד של התעוררות רוחנית. בראש השנה ויום הכיפורים תוקעים בשופר כדי לעורר את לב העם, וגם במעמד הר סיני, בהעלאת ארון הברית לירושלים נשמעת תקיעת השופר.

השופר, אם כן, מבטא כאן מסר כפול - אזהרה לגבי המלחמה הקרבה ובאה, וגם הסבר לבואה: חוסר הקשבה לדבר ה' ותרדמה רוחנית. בסופו של דבר, כשישראל לא מקשיבים, מגיע לאוזניהם קול שונה מאוד: "קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־צִיּוֹן׃ שָׁמַעְנוּ אֶת־שָׁמְעוֹ רָפוּ יָדֵינוּ צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃" (כג-כד).

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער