הקינים הסופרים

כחלק מרשימת השושלת של יהודה מופיעות בסוף הפרק משפחות סופרים ממוצא קיני: "וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" (נה).

הפסוק מדבר על משפחות הסופרים שישבו ביעבץ, ומונה את שמות משפחתם. הכתוב מוסיף שאותן משפחות הם "הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב". הסופרים, שהיו במעמד חשוב באותה התקופה, היו למעשה משבט הקיני. אך מי הם ומדוע הם הפכו להיות סופרים?

בספר שופטים מצוין כי חלק מבני הקיני הם מבני יתרו (שופטים א', טז), כלומר הכתוב מעיד שבני יתרו נטמעו בשבט יהודה. השבט הקיני מוזכר גם בברכות בלעם לעמים, בסוף פרשת בלק: "וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כ"ד, כא) הקיני הוא העם היחידי שבלעם מברך אותו בעצה, ולא מקלל אותו או מנבא לו עתיד לא מזהיר.

כך ניתן להבין את היחס המיוחד שמקבל שבט הקיני גם במלחמת שאול בעמלק. שאול פונה אל הקינים ומבקש מהם לעזוב את המקום כדי לא לפגוע בהם: " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן-אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק". (שמואל א' ט"ו, ו).

הקינים זכו להיות סופרים מכיוון שבחרו להצטרף לעם ישראל ועשו חסד עם בני ישראל, כפי שמעיד שאול בדברו אליהם. חז"ל המשיכו בכיוון הזה ופיתחו אותו: "ושים בסלע קנך. אמרו חכמינו ז"ל בני בניו של יתרו הם ישבו בלשכת הגזית, ולימדו תורה ברבים, כמו שנאמר וממשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים (דה"א ב' נ"ה), ואין סלע אלא בית המקדש, שנאמר על שן סלע ומצודה (איוב ל"ט, כח)" (מדרש אגדה [בובר] במדבר פרשת בלק כד).

העם הקיני קיבל את העצה של בלעם, וחלקם הצטרף אף ממש לעם ישראל ותפסו מקומות חשובים בהנהגת העם. כך הפכו הקינים מגויים אלמונים לסופרים בבית ה'.