הצליחו להילחם או לא?

ישנן שלוש התייחסויות סותרות למלחמתם של פקח ורצין באחז.

אצלנו נאמר:
"אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם וּפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וַיָּצֻרוּ עַל־אָחָז וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם" (ה)

בישעיהו לעומת זאת כתוב:
"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז... עָלָה רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם וּפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ" (ישעיהו ז', א) 

נראה כי יש בפסוקים סתירה. אצלנו כתוב "ולא יכלו" - בלשון רבים, משמע שפקח ורצין לא הצליחו להלחם בירושלים, אך בישעיהו זה נאמר בלשון יחיד - "ולא יכל", משמע אחז הוא זה שלא הצליח להתגונן.
בנוסף לפסוקים אלו, מתואר בדברי הימים ב ( כ"ח, ה-ו) שרצין ופקח אכן נלחמו באחז, והרגו ושבו כמות עצומה של אנשים. 

האם רצין ופקח הצליחו לפגוע באחז או לא?

האלשיך מזהה את הסתירה ומתרץ ש-"ולא יכלו להילחם" פירושו שלא יכלו לכבוש את העיר ולבצע את תכנונם של להמליך את בן-טבאל (ישעיה ז', ו), אבל כן יכלו להרוג ולקחת בשבי במהלך הקרבות עליה.
תירוץ זה מתרגם את חוסר היכולת 'להלחם' כמניעת הכיבוש הסופי, ולא כמניעת המלחמה עצמה. 

אמנם, המלבי"ם מסביר שבדברי הימים ובפתיחת הנבואה בישעיהו ז', מתוארות המלחמות הראשוניות של העמים בהן כל עם נלחם מול אחז בנפרד וניצח. לאחר מכן, כפי שמתואר בפרקנו, עלו שניהם יחד, עם צבא שקל וחומר שאחז לא יכול להגן מפניו. אך בעלייתם המשותפת פקח ורצין לא יכלו להילחם על ירושלים בכלל מכוח הנס שעשה ה' לאחז (כמתואר בהמשך הנבואה בישעיהו ז').

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער