במפקד בתחילת ספר במדבר בשנה השניה נמנו 603,550 איש ואילו בשנה הארבעים נמנו 601,730 איש. כיצד יתכן שהפער כה קטן והלוא מתו הרבה אנשים בתבערה ובחטא המתאוננים וגם כל אותו הדור מת בגין חטא המרגלים?
לפיתרון החידה נראה להצביע על הבדל מהותי בין שני המפקדים: במפקד הראשון פקדו רק את הגברים בני עשרים שנה ומעלה, ואילו במפקד השני פקדו את ראשי המשפחות, שהיו בדרך הטבע גברים מעל גיל עשרים, יחד עם בני משפחותיהם. במצב בו ראש המשפחה היא בת, גם היא מנויה כחלק מהמפקד.
הדעת נותנת שההבדלים בין שני המפקדים נובעים ממטרות שונות שהיו לכל אחד מהם. מטרתו של המפקד הראשון הייתה צבאית בעיקרה ולכן פקדו רק את הגברים הבוגרים, ואילו המפקד בפרקנו נועד לתכנן את חלוקת ארץ ישראל לנחלות, ולכן הוא כלל את כל העם: גברים, נשים וטף. במקרים מיוחדים בהם קיבלו הבנות את הנחלה, כמו במקרה של בנות צלפחד, מצוינים גם שמותיהן במפורש. ואכן, הנצי"ב מוולוז'ין מביא בשם התוספות ששמה של סרח בת אשר מוזכר במפקד בפרקנו כיוון "שניתן לה נחלה בארץ" (העמק דבר, פס' מו).
לאור זאת מתבהרים הפסוקים הכתובים בפרקנו מיד לאחר תיאור המפקד: "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ" (נג-נד). דהיינו, כל איש - ראש משפחה - יקבל את נחלתו לפי פקודיו - מספר בני משפחתו שנמנו במפקד שתואר קודם. מכאן ניתן להסיק שבני הבית נפקדו בפרקנו לא כפרטים אלא כחלק ממשפחה.
אין בידינו מידע על השיטה בה התבצעו מפקדים בתקופה המקראית, אך ברומא העתיקה נושא זה היה מפותח ועל כך קיימים מקורות היסטוריים שונים. למשל, לשם גביית מיסים ולצורך השירות הצבאי נהוג היה ברומא לערוך מפקד מדי חמש שנים. כל ראש משפחה היה מתייצב לפני הפוקד (censur) ומדווח על רכושו ועל בני ביתו: טף, נשים ועבדים. נשים שלא היו כפופות לבעל או לאב, כמו נשים אלמנות או יתומות, נמנו ברשימה נפרדת. מערכת עונשים חמורה הופעלה כנגד מי שהעלים נתונים חשובים בדיווחו. נראה אפוא ששיטת מפקד של פרטים בתור משפחות, כפי שאנו מציעים שמתואר בפרקנו, הייתה נפוצה גם בתרבויות נוספות.
על סמך השוני בין המפקדים השונים ניתן לדייק שעל אף שבשניהם מופיעים מספרים קרובים ביותר, למעשה מספרם הכולל של בני ישראל במפקד בפרקנו היה כשליש מזה שבמפקד הראשון. במפקד הראשון המספר התייחס רק לגברים מעל גיל עשרים, ואילו בפרקנו המספר מתייחס לכל עם ישראל: גברים, נשים וטף.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר