הפילוסופיה החינוכית של פרעה

 
פרעה השקיע מאמץ אדיר בעינוי יצירתי של בני ישראל. מדוע רוצה פרעה בשעבוד בני ישראל? התפישה הפרעונית מפורשת בסוף פרשת שמות. לאחר שמשה ואהרן ניגשים אל פרעה בראשונה, שליט מצרים מורה לעבדיו להכביד את עול השעבוד על בני ישראל:
"כי נרפים הם, על כן הם צועקים לאמור: נלכה נזבחה לאלוהינו. תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר" (שמות ה', ח-ט).

התיאוריה החברתית של פרעה היא פשוטה: השעבוד והעבודה הקשה לא נותנים לבני ישראל להרים את הראש. אין להם זמן, כוח או תשומת לב לחשוב על גאולה ממצבם הנקלה.
נראה שכך יש לפרש את מגמתו של פרעה, למן הימים הראשונים של השעבוד. פרעה חשש בעיקר מהאפשרות שבני ישראל יברחו מן הארץ. לפי פירוש זה יש להסביר, שעוד לפני גזירת השעבוד, תפסו בני ישראל מקום חיוני בכלכלת מצרים, עד כדי כך שעזיבתם הייתה איום של ממש על פרעה והמצרים.

מסתבר שבני ישראל, הזרים והמבודדים, היו הפרולטריון של מצרים, ועסקו בעבודות נחותות. פרעה חושש שבני ישראל יצברו עוצמה, וינצלו שעת-כושר כדי לברוח ממצרים. לכן הוא מטיל עליהם שעבוד קשה ואכזרי, שיצמצם את הריבוי הטבעי שלהם, וגם ישבור את רוחם וידכא את חירותם.

לפרעה הייתה פילוסופיה חינוכית; ואולי מוטב לומר: פילוסופיה אנטי-חינוכית. הוא חשב שעבודה קשה מדכאת את חירות המחשבה ורומסת את הנשמה. במידה מסוימת, פרעה הצליח: בני ישראל אכן הפכו לעם עבדים מדוכא, והיו צריכים את משה, שבא בשליחותו של הקב"ה, כדי שיושיעם.

מפרעה אני לומד לקח חינוכי אחד. אני מכיר כמה מחנכים, שהפילוסופיה שלהם גם היא מתמצה בפסוק שהזכרנו: "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר". השיטה הזו יכולה לעבוד, בהנחה שהמטרה שלך היא לגדל עבדים. לפני שנוקטים בגישה הזו, כדאי לזכור מי המציא אותה.
 
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשות' בהוצאת מעליות