העולם הוא ראי למה שקורה בתוככי האדם. כאשר לבו של האדם סחרחר, כשיש לאדם מצוקה פנימית חזקה, זה בא לידי ביטוי גם באור העיניים שאינו מאיר לו: כל מה שהוא רואה הוא רואה באופן שלילי, העולם לא מאיר לו פנים, המציאות קודרת וחשוכה, וכל זה נובע מפנימיותו.