גם היום כשבבעלותך שדה, כרם, שכירים או כסף, תזכור שהיית פעם עבד ועלול אתה להגיע שוב למצב של תלות.

 

העני, השכיר, הגר, היתום, האלמנה, הבא להישפט, ואולי כולם נמצאים במהלך חייהם במצבים של נזקקות, תלות, או בצורך בהתחשבות. אנשים כמו הגר, היתום והאלמנה, מצבם לחוץ תמידית, ואחרים חווים נזקקות לעיתים רחוקות יותר.
השכיר תלוי במעסיק, הבא למשפט תלוי בדיינים, הלווה נזקק למלווה... ועוד.

ערב הכניסה לארץ ישראל, התורה מצווה מכלול שלם של מצוות שמתוות כיוון - שיוויוני, מכבד. חירות אישית וערבות הדדית שמאפשרים חיים של כבוד לאוכלוסיות שחוות מצבי תלות באחרים. "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (כ"ד, כב).

העולם הוא עגול. "וזכרת כי עבד היית". גם האדם הנמצא היום בעמדה שבבעלותו שדה, כרם, שכירים או כסף, היה עבד ועלול להגיע שוב למצב של תלות. תזכור, תיתן עוללות ופאה, לא תלין שכר שכיר, לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו, ולא תטה משפט גר ויתום. פרק כ"ד מביא מכלול שלם של מצוות חברתיות, גם למען המקבל, אך בעיקר על מנת לטפח את מידות האדם ולחנכו לרגישות, לענווה, צניעות וחשיבה על האחר.

והכל מתוך הבנה שמה שהתברכת בו, זכית בו בברכת ה', גם לטובת אוכלוסיות נוספות שאין להן.

באדיבות אתר 929