הדגשת החובה להסרת "אלוהי הנכר" היא המסר החוזר שוב ושוב, כי ללא תיקון חברתי מודע ורחב היקף, נמצא עצמנו נסחפים בתהליך המחזורי של קיום תלת דורי המוביל לפירוק וחורבן.

 

בפרק י' אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך, לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות - יפתח. אלא שלפעמים, כמו בטיפול פסיכואנליטי, דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר, טמון המפתח לפירוש הכולל.

מפתח לאנליזה בסיפור או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות. ובכן כמו בפרק ב' גם כאן המסר המהדהד הוא: "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלוהי ארם ואת אלוהי צידון ואת אלוהי מואב ואת אלוהי בני עמון ואת אלוהי פלישתים, ויעזבו את ה' ולא עבדוהו" (ו). לפנינו תיאור לגלובליזציה פלורליסטית של 'עבודת אלוהים', כמו עושר המסעדות בתל אביב: אוכל סיני וצרפתי ולבנוני וכו' במגוון גלובלי.

גם חרון ה' אלוהי ישראל, חוזר ונשנה בביטוי המוכר מכבר: "ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד פלישתים וביד בני עמון" (ז).
ושוב המתכונת המוכרת של התנהגות בני ישראל במצוקתם: "ויזעקו בני ישראל אל ה' לאמור חטאנו לך..." (י). מה חדש? ואולי זה המסר שהפרק מלמד שאין חדש בתהליכים מחזוריים של אומה.

מומחים לניהול ולייעוץ לחברות גדולות, (בהם פרופסור יצחק אדידג'ס) הציעו לאפיין שלוש תקופות יסוד במחזור חיים של חברה עסקית, כמו גם חברה אנושית: תקופת המאבק וההתבססות, תקופת המיסוד ותקופת ההתפרקות. המומחים הצביעו על התקופות כתחומות במהלך זמן דורי. ניתן לבחון תיאור זה בהשלכתו, לדוגמה, למעגל ההתפתחות הדורית של התנועה הקיבוצית, ואולי גם של החברה הישראלית בימינו.

בהיבט זה, הפרק יכול להתפרש בהקשר רחב בהרבה מעצם הדיון במקורות המשיכה של בני ישראל לעבודה זרה. הפרק יכול להתפרש כשיעור בדינמיקה של תהליכי התהוות חברתיים, לנוכח תקופת התבססות ורווחה המעצבת הווייה תרבותית ואורחות חיים בימים הטובים שבין תקופות המלחמה.

גם את המתואר במילים: "ויאמרו בני ישראל אל ה' חטאנו… ויסירו את אלוהי הנכר מקרבם" (טו-טז) מומלץ לפרש בהקשר אוניברסלי רחב. מהרב ד"ר אליהו רחמים זיני למדתי על חטא עגל הזהב, כראוי להתפרש כחטא הסגידה וההשתעבדות לאהבת הממון ולהצבת הרציונל הכלכלי כרציונל הדומיננטי בחיי הפרט והאומה. במובן רחב זה, הסרת אלוהי הנכר כרוכה בהתבוננות ביקורתית רחבה, הנדרשת בשעת משבר לבחינת ערכינו וכל אורחות חיינו.

הפרק הזה שאינו מציג סיפור ממשי, הוא אם כן המפתח לקריאת ההמשך בספר שופטים. הדגשת החובה להסרת "אלוהי הנכר" היא המסר, כרעיון החוזר ומדגיש כמו במקהלת הטרגדיה היוונית, כי ללא תיקון חברתי מודע ורחב היקף, נמצא עצמנו נסחפים בתהליך המחזורי של קיום תלת דורי המוביל לפירוק וחורבן.

באדיבות אתר 929