הסיפור המסתורי של דן

בפרקנו אנו עדים לתופעה מעניינת מאד, לקראת סוף הפרק מתוארת מלחמת כיבוש לשם הצפונית על ידי בני דן, על מנת לספח אותה לנחלתם כדי להרחיב את שטח נחלתם המצומצם: "וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם... וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם" (מז).
סיבת צפיפות נחלתם נבעה מחוסר היכולת להוריש את האמוריים יושבי העמק ומישור החוף: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק" (שופטים א', לד). ולכן התרכז שבט דן בתחילה באזור צרעה ואשתאול (שם י"ג, כה; שם י"ח, ב) שלמרגלות הרי יהודה, ולא מימש את כל השטח הפוטנציאלי של נחלתו, עד שנאלץ לחפש מקום אחר לכובשו.
ישנה מחלוקת פרשנים עתיקה ורחבה מתי קרה מאורע זה של כיבוש העיר לשם (ליש), בתחילת ימי השופטים או בסופם, אך דבר אחד ברור, זה קרה לאחר שיהושע בן נון כבר נפטר.
ואף על פי כן, למרבה ההפתעה אנו מוצאים את תיאור כיבוש לשם כבר באמצע ספר יהושע, שכידוע נכתב על ידי יהושע עצמו, עובדה המעלה את השאלה: כיצד נכנס פסוק זה שארע רק לאחר מותו של יהושע, לתוך ספרו? לשאלה זו ניתן להשיב שפינחס, שהשלים את כתיבת ספר יהושע (בבא בתרא טו, א), וגם זכה כידוע לאריכות ימים רבה, והיה שותף במלחמת פילגש בגבעה (שופטים כ, כח), הוא שהכניס פסוק זה באמצע ה'טקסט' אותו כתב יהושע שנים קודם לכן.
אמנם פליאה גדולה מזו וחידה עלומה עולה מהתבוננות בפסוקים שונים בתורה, המתייחסים לעובדת מיקום נחלת דן בצפון כנתון פשוט: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו... וַיִּרְדֹּף עַד דָּן" (בראשית י"ד, יד), "דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן" (דברים ל"ג, כב), כמו כן נקרא הירדן כך על שם שיורד מנחלת דן שלצפון הכנרת.