הנחמה שבחורבן

קדושת לוי דברים מגילת איכה ותשעה באב ד"ה מזמור לאסף 

"מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך" (תהלים ע"ט, א). עיין ברבותינו ז"ל: "מזמור? בכיה מבעי ליה! [=בכי נצרך לו]". 

ויבואר על פי משל, למלך שבנו טינף פלטין שבנה לו, ולא רצה המלך בעצמו לחרוב הפלטין של בנו מחמת צער הבן, מה עשה המלך? סילק השגחתו ממנו ובאו האויבים והחריבו, ונמצא מזה שלא חרב המלך בעצמו הפלטין שבנה ניכר אהבת המלך עדיין על בנו.

אבל על חרבות הגוים נאמר (ישעיה ס"ג, ג): "פורה דרכתי לבדי", שהקב"ה בעצמו ידרוך פורה שלו להחריב הגוים.

וזהו "מזמור לאסף, אלהים באו גוים בנחלתך" (תהילים ע"ט, א). 

ר' לוי יצחק מברדיטשב - נולד בסביבות שנת ת"ק (1740). לימים התקרב ר' לוי יצחק לר' דב בר המגיד ממזריטש ולר' שמואל שמלקה מניקלשבורג, והפך לאחד מגדולי החסידות. שימש במספר קהילות והאחרונה והידועה שבהן היא ברדיטשב, שם גם נפטר בשנת תק"ע (1810). היה מפורסם באהבת ישראל המיוחדת שלו, בסנגוריה על עם ישראל, כולל גם על הרשעים. עוד היה מפורסם בדרכו המיוחדת בקיום מצוות ותפילה מתוך שמחה והתפעלות. ספרו 'קדושת לוי' על התורה והמועדים, הוא מספרי היסוד של החסידות.