"כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן" (ישעיהו ט', ג)

 

כי במפלת סנחריב נושעו מכל צד, כי בפעם אחת [=בבת אחת]:
נשבר 'על סבלו' - שהוא המס והעבודה שעבד בם,
וגם 'מטה שכמו' - הוא מלך אשור שנהרג על ידי בניו,
וגם נשבר 'שבט הנגש בו' -שהוא מחנהו שנהרגו על ידי המלאך.

וכולם החתת ושברת כביום מדין -
שהצירו לישראל ונהרגו גם כן על ידי נס כולם בלילה אחד (שופטים ז'),
ולדברי חז"ל היה מפלת מדין ואשור שניהם בליל פסח ובזכות העומר.

 

 

 

מלבי"ם – ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.