המניע לבקשת המלך

הנימוק לבקשת המלוכה בפרק ח' הוא "אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך" (ה). נימוק זה אינו מספק שהרי אין הם מבקשים דיין ושופט אחר במקום שמואל שהזקין אלא מהפכה בהנהגת העם ומשטר אחר לחלוטין.

בסוף הפרק אנו מוצאים בדברי העם נקודה נוספת "ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו" (כ). הבעיה הכואבת היא צבאית ובטחונית.

כך גם בפרק י"ב מוזכרת הבעיה באופן קונקרטי "ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלוך עלינו" (י"ב, יב). אמנם מלחמת בני עמון התרחשה אחרי המלכת שאול אך ייתכן כי מתיחות מבשרת רעות שררה בארץ כבר עתה.

ואולם כל אלה הם נימוקים משניים. הבעיה המרכזית המעיקה לא בשעה זו בלבד אלא זה כמה דורות אינה מוזכרת. בעייתם היא האיום והשעבוד הפלשתי. אמנם הוכו הפלשתים על ידי שמואל מכה רבה אך לא מכה ניצחת. הם נמנעו מלבוא בגבול ישראל רוב ימי שמואל, אבל עם זקנתו נחלשת השפעתו הברוכה על העם ובמקביל מתחזק כוחם של הפלשתים החוזרים ומאיימים על ישראל.

הפלשתים מאורגנים במדינה צבאית לוחמת. פתרונות תקופת השופטים היו יעילים נגד שוסים ולחץ אקראי אך הם התמסמסו מול הצבא הפלשתי. כאן צריכה היתה לבוא התארגנות אחרת, פתרון מהפכני.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז מלך – עיונים בספר שמואל', בהוצאת מדרשת הגולן