המנהיגות תלויה בהשראה

בחירת שאול למלך על ידי הנביא שמואל, כתהליך מודרך בכוח נבואה, פותחת לדיון שאלה נצחית: מהו הגורם המכונן ומצמיח מנהיגות? מה בין מרכיב מנהיגותי מולד לבין התהוות מנהיגותית ברגע של השראה?

בפתיחת פרק ט', בתיאור הנתונים המולדים של שאול, מתואר תחילה אביו של שאול: "ויהי איש מבן ימין ושמו קיש… בן איש ימיני גיבור חיל" (ט', א). שאול מוצג כבן קיש, בליווי תיאור תמציתי מעורר רושם: "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל עם" (שם, ב). לקורא היודע את אחרית שאול, אין מפלט מקריאה אירונית, המתעוררת מהתמקדות בתכונות שאול המתוארות כמכוונות להדגיש מתוך הנאמר, דווקא את מה שלא נאמר (כמו ראש ישיבה שהתבקש להמליץ על תלמיד למשרת רב בעיירה, ובחר לציין בהמלצתו: "הבחור מתפלל בדבקות וחשקה נפשו בתורה"). מומלץ להעמיד להשוואה את האופן בו מוצג דוד לראשונה בעיני שמואל: "והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי" (שמואל א ט"ז, יב).

בהמשך, בפרק י', לאחר יציקת שמן על ראש שאול ומשיחתו למלך, מתואר תהליך שינוי בהתהוות סגולותיו המנהיגותיות של שאול, לקראת צמיחתו למלך. התהליך מוצג כמטמורפוזה המובעת במילים: "וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם ונהפכתה לאיש אחר" (י', ו). כאן מתגלה עוצמת המנהיגות כנובעת מהשראה גדולה, וכרוכה בתהליך שינוי. לתיאור זה של מנהיגות המתהווה בכוח השראה הבאה מידי שמיים, מקבילות רבות בתנ"ך. ביפתח הגלעדי נאמר: "ותהי על יפתח רוח ה', ויעבור את הגלעד..." (שופטים י"א, כט), ובשמשון נאמר: "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן" (שופטים י"ג, כה).

התופעה מוכרת לנו במסתורין האופף אותה: יש אנשים הנראים לנו כנטולי נתונים בסיסיים למנהיגות, אך לפתע בשעת מבחן הרואית, הם מתגלים כמנהיגים של ממש. וכן להיפך. יש אנשים הנראים כמגלמים את כל התכונות הנדרשות למנהיגות, אך ברגע המבחן מותירים בנו אכזבה. בהיבט זה תכונת המנהיגות שונה בגילוייה מתכונות אחרות כמו כישרון מוזיקלי, או כישרון אתלטי, לגביהן מצויים בידינו קריטריונים לבחינת פוטנציאל הגלום באדם בתכונות הטמונות בו.

בהדגשת המנהיגות כתופעה הבאה ברוח א-לוהים, ביקשו בתנ"ך ובעולם העתיק לבטא את התלות הגדולה בהשראת אל, כמו בתופעת היצירה האמנותית, כנאמר במעשה המשכן על בצלאל בן אורי: "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. ואמלא אותו רוח אלוהים, בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (שמות ל"א, ב-ג).

התלות בהשראה מבטאת להבנתי, הכרה באקראיות הבלתי נשלטת של הכוח להנהיג, המגיע ונמוג כמו כוח היצירה. זהו הממד הדינמי בתופעת המנהיגות, בהיותה תכונה תלוית הקשר נסיבתי, שלעתים היא לגמרי חד פעמית. מנהיגות מתוארת כך כתופעה מתהווה וחולפת, ללא יכולת להבטיח את רציפותה. המנהיג הדגול מאתמול, אינו בהכרח מנהיג גם היום. זו נקודת המבט המובילה לתפיסת המנהיגות כתופעה מסתורית, אשר בבסיסה, אינה ניתנת לרכישה שיטתית באימון ובהקניה מודרכת.

 באדיבות אתר 929