הלויים נתונים לה' או לאהרון?

מניין הלויים הראשון הוא המניין קובע את מעמדם הקדוש של הלויים - לא רק מכוח תפקידם, אלא מכוח היותם שייכים לשבט. זאת היא הסיבה לכך שהוא נעשה מגיל חודש - פקידת כל לוי באשר הוא. משה הוא הפוקד היחידי מפני שאין כאן פעולה אדמיניסטרטיבית כמו במפקדים האחרים, אלא פעולה של קידוש הלויים, והיא מוטלת באופן טבעי רק על משה כשליחו של ה'. כלומר, מפקד זה נושא אופי דתי יותר.

המפקד השני, מגיל שלושים, הוא חלק מהפעולה שהעם מבצע לטובת אירגונו, ומשה אהרון והנשיאים פועלים מכוח העם ובסמכותו. כלומר, מפקד זה, בדומה למפקד של כלל ישראל, נושא אופי אזרחי יותר.

ניתן להצביע על זיקה בין שני המפקדים האלה לבין שתי בחירות שונות של הלויים:

הבחירה הראשונה, למען אהרון, מתאימה למפקד האזרחי (בפרק ד) שהרי עיקר מטרתה ליצור כוח עבודה - צבא.

הבחירה השנייה, העצמית, לפיה הלויים נתונים לה', מקבילה למניין הראשון, מבני חדש ומעלה. מניין זה הוא מניין של הקדשה, תמורת הבכורות.

לפי הבחירה הראשונה, יש מערכת של תפקידי קדש שגם היא זקוקה לצבא, והלויים ניתנים לאהרון מפני שהוא איננו יכול לעשותה לבדו. הם ניתנים אמנם על ידי משה, אך נראה שמבחינה מהותית עם ישראל נותן את הלויים.

לפי הבחירה השנייה הלויים שייכים לה'. אין להם אמנם מעמד מקורי של קדושה, אך הם מחליפים את הבכורות להם היה מעמד כזה. החלפה זו מתבצעת על ידי משה, באופן ייחודי, ולכן אין לה מקבילה במפקד ישראל. התורה אינה מנמקת את הבחירה הזו כאן, אלא אומרת שזו בחירה של הקב"ה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון