הכתב והמכתב והלוחות

לוחות הברית, העצם האלוקי שניתן לעם ישראל מן השמים, נזכרים בפרשתנו מספר פעמים. תיאור הלוחות, זכה להבלטה רבה בחלוקת התורה לסדרי הקריאה על פי המחזור התלת שנתי של בני ארץ ישראל.
אכן, הנס המופלא שבמעשה הלוחות מופיע כבר במשנת אבות (ה, ו) בין הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות: "... הכתב, והמכתב והלוחות". מפרשי המשנה התחבטו בביאור ההבדל המדויק בין 'כתב' ל'מכתב'.
נפנה לפיוט של יניי, רהיט מתוך הקדושתא לסדר 'כתב לך'[1], המפייט את המשנה הזאת ואגב כך מביא פירוש קדום ומעניין ל'כתב והמכתב'. נעיין בחלק מהפיוט:
          אֹמֶץ פְּעֻלַּת עוֹלָם מְשַׁמְּשׁוֹת / בָּרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
          גִּזְרַת חֲצִיבַת מַעֲשֵׂה לוּחוֹת / דַּעַץ כְּתָב עֵט מִכְתַּב הַלּוּחוֹת
בפיוט זה עומד צמד הטורים הראשון כמעין הקדמה, המכריזה שכל הדברים שיימנו בהמשכו נבראו בין השמשות. יניי, לכל אורך הפיוט קושר, באופן אומנותי במיוחד, כל אחד מן הפרטים הנמנים במשנה אל לוחות הברית. כאמור, נתמקד בדבריו ביחס לכתב המכתב והלוחות.
מהטור השני עולה שלוחות האבן הראשונים שניתנו למשה בשמים, אשר היו 'מעשה אלהים', הם עצמם אפוא בריאה נִסית שנחצבה לשם הלוחות בעת סיום בריאת העולם.
חשוב יותר פירושו של יניי לכתב ולמכתב. מתוך לשונו בחציו השני של טור זה מתברר שהוא פירש את 'הכתב' שבמשנה ככתב דעץ, הוא הכתב העברי העתיק שבו ניתנו הלוחות; 'המכתב' אליבא דיניי הוא העט, כלי הכתיבה המיוחד שבו נחקק אותו כתב מופלא על הלוחות משני עבריהם, מזה ומזה. פירוש זה של יניי סומך ככל הנראה על מסורת ארץ ישראלית ייחודית, אשר נשתקעה במשך השנים.
חידוש מרתק נוסף מוסיף יניי בקשר לשמיר ומצליח לקשור בינו ללוחות:
פֹּעַל שָׁמִיר הַנִּגְנָז מִבְּרִיּוֹת / צוּר יָצַרְתָּ לִפְסִילַת לוּחוֹת
מתברר מעתה שהשמיר נוצר כדי לפסול בו את הלוחות! ברור שיצירתו של השמיר נתפשה במדרשים כדי לשמש את מעשה המשכן כולו, ואף את בניין המקדש. הלוחות, אפוא, אינם אלא פרט ממעשה המשכן המובלט לצורך עניינו המיוחד של הפיוט.

[1] קדושתא- פיוט לכבוד הקדושה שבברכה השלישית שבעמידה לסדר התלת שנתי שפתיחתו 'כתב לך'. רהיט הוא אחד מפיוטי ההרחבה בקדושתא, הבא לפני הסילוק (הוא הקטע המעביר לקדושה). לעתים יש יותר מרהיט אחד. הרהיטים מאופיינים בשפע של קישוטי תבנית. הפיוט שלפנינו, מאת יניי מחשובי הפייטנים בארץ ישראל במאה השישית. יניי מוערך בשל רמתן הגבוהה של יצירותיו, בעיצובן השירי המרשים ובשילוב המתוחכם של רמזי פסוקים ומדרשים הבא בתוכן. מתוך צ"מ רבינוביץ (מהדיר), מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים, א, ירושלים ותל אביב תשמ"ה, עמ' 361-363.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך ש' אליצור, שירה של פרשה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים התשנ"ט, עמ' 147-151. לעיון נרחב בפיוט כולו יש לעיין שם.