"וַיִּשְׁמְעוּ כֹּל יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל׃ וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיִּשְׂאוּ אֶת גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה בְּיָבֵשׁ וַיָּצוּמוּ שִׁבְעַת יָמִים׃" (דברי הימים א' י', יא-יב)

 

ולמה מסרו עצמם בסכנה לקחת גופות שאול ובניו מהר גלבוע יותר משאר ישראל ?

לפי שעשה להם שאול טובה שהצילם כשעלה נחש העמוני עליהם,
וכנגד אותם שבעת ימים שנתנו להם זמן אם יבא להם מושיע
והיו צמים ומתענים אולי יבא להם מושיע,
ובא שאול והושיעם -  
כנגדן נתענו עתה גם הם ז' ימים.

וגם מפני אבילות שנהגו שבעת ימים כי גם קרוביהם היו -
כשהרגו ישראל את יושבי גבעה במעשה פלגש בגבעה (סוף שופטים), 
נתנו אנשי יבש בנותיהם לבנימין כשחטפום מן המחולות. 

 

 

 

פרוש המיוחס לרש"י (דברי הימים): פירוש זה מופיע בחלק מכתבי היד של פירוש רש"י לכתובים (16 מתוך 39). אולם כבר בשער של מקראות גדולות ונציה 1525 ציינו שהפירוש רק מיוחס לרש"י. כך אכן כתבו מספר אחרונים: היעב"ץ החיד"א ואחרים. ההוכחות לכך הם רבות: המילים הלועזיות הם בגרמנית ולא בצרפתית, מוזכרים בו חכמים מאוחרים לו ועוד. רבו הדעות בשאלה מי כתב את החיבור ומתי. ערן ויזל, בספרו על פירוש זה, מציב את זמן החיבור בשליש השני של המאה השתיים עשרה באשכנז ולטענתו הוא היה תלמיד של רבי אליעזר בן משולם אך לא ניתן להצביע על דמות מוכרת לנו שחיברה את הפירוש