"דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד" (קהלת י"ב, יא)
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב
למה נמשלו דברי תורה לדרבן?
לומר לך: מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם,
אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים...
בעלי אספות - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין.
שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה?
תלמוד לומר: כולם נתנו מרעה אחד - אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה".
אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.