קורח טוען מספר טענות אמיתיות ביחס לרצון להרחיב את מעגל הכהונה והקדושה לכל ישראל. מדוע מתנגד לכך משה? נראה כי משה בעומק ראייתו מבין שקורח ועדתו פועלים שלא לשם שמים, וכי מאחורי הסיסמאות שלהם מסתתרים מניעים אישיים.
הדו־שיח בין משה לעדת קורח הוא משונה. על פניו נראה כאילו תשובותיו של משה אינן ממין הטענה. הם באים בטענה ש׳אנחנו רוצים להשתתף בסדר העבודה׳, אז משה אומר: ׳המעט מכם כי הבדיל א־להי ישראל אתכם׳. הם אומרים לו: ׳אתה רימית אותנו, לא קיימת את ההבטחה להביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש׳, אז הוא אומר: ׳לא לקחתי שום חמור׳. מה הוא רוצה? משתמע שמשה פשוט לא מאמין להם שהם פועלים לשם שמים. מאחורי הטענות המוצהרות שלהם מסתתרות כוונות אחרות.
קורח ועדתו משתמשים בסיסמאות שהן לשם שמים, אך זה עדיין לא אומר ששורש המחלוקת הוא באמת כזה. המדרש (במדבר רבה יח, ב) אומר שמאחורי טענותיו של קורח, עומד הרצון שלו להיות נשיא משפחת קהת. אלא שבזמן המינויים דילגו עליו, ועל כך הוא גם כועס, גם מקנא וגם מתוסכל. קורח פיקח היה, ועשיר היה, ומסתמא היה גם גברא רבה, והוא הצליח לשכנע את כולם שהוא מדבר בעניינים שבקדושה — אלא שמתחת לאדם הגדול הזה, כפי שאומר המדרש, מסתתר סך הכל עניין אישי. דתן ואבירם, גם הם נראים כאנשים שרצו לקבל משהו ולא קיבלו אותו. הם צועקים כאילו נעשה להם עוול, בעוד שלא קרה דבר מלבד זאת שהם לא סובלים מישהו רק משום שהוא יותר גדול ויותר חכם מהם. מדובר בקנאה ובצרות עין, שמסתתרות מאחורי הדיבורים היפים.
אפשר ללמוד מכך הרבה על מחלוקות, שנראות על פניהן כמחלוקות לשם שמים. אנשים יכולים להשתמש בכל סיסמאות הקדושה, אבל הרבה פעמים אין מאחוריהן אלא קטנוניות אישית. גם כשכל הסיסמאות הן לטובת המפלגה, או לטובת העולם — עדיין צריך לשבת ולחפש מה נמצא למטה; לפעמים נמצא שם מישהו קטן ומתוסכל שסך הכל רצה לקבל משהו ולא קיבל...
במחלוקת עם קורח ועדתו לא היה שום דבר; הכל עומד פה אך ורק על קנאה. לדבר כזה אין תקנה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'חיי עולם: שיחות על פרשת השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר