היכן בדיוק ממוקם ים סוף המקראי שבו עברו בני ישראל? האם מדובר בים האדום או שמא במקור מים אחר?

כולנו מכירים את ים סוף הוא הים האדום. הים האדום הוא שם ממקור יווני שהתגלגל ללטינית ואחר כך לכל השפות האירופיות. ים סוף המוכר לנו הוא בעל שני מפרצים: מפרץ אילת ומפרץ סואץ.
אולם, רוב החוקרים מזהים את ים סוף שבו עברו בני ישראל בכל מיני מקומות שאינם הים האדום. הדיעה המקובלת היא שמדובר באגם מנזלה הצמוד לים התיכון באזור פורט סעיד, ויש שהרחיקו גם עד אגם ברדויל שבצפון סיני.
האם החוקרים צודקים? מפשטי הכתובים ומפרשנותו של רש"י (שמות י', יט) עולה בבירור כי ים סוף התנכ"י הוא הים האדום המוכר לנו.
במכת ארבה אנו רואים כי רוח מערבית לקחה את הארבה ותקעה אותו בים סוף. עובדה זו אפשרית רק אם נבאר כי ים סוף הינו רצועה מקבילה למצרים ההולכת מדרום לצפון ממזרח למצרים.
פסוקים אחרים מורים כי ים סוף הוא בדרום מזרחה של ארץ ישראל: "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים" (שמות כ"ג, לא), "ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום" (במדבר כ"א, ד).
הווי אומר: ים סוף המקראי הוא ים סוף של ימינו, הוא ה'ים האדום' על שתי זרועותיו.
מה, אם כן, גרם לחוקרים רבים להזיז את ים סוף צפונה? שתי תשובות בדבר:
א. הסיבה הגיאוגרפית - היסטורית: רצון למצוא מקום שיספק הסבר בדרך הטבע לנס קריעת ים סוף. באגמים שנמצאים באיזור ישנן ביצות טובעניות ויש שם הפרשי גאות ושפל, או שתנועת רוח חזקה יוצרת סופות חול העשויות להזיז דיונות שלמות לתוך האגמים. 
ב. הסיבה הלשונית: הרצון להבין את השם 'ים סוף'. סוף הוא צמח הגומא הגדל על שפת היאור. צמח זה גדל בסביבת מים שאינם מלוחים. ים סוף הידוע הוא ים מלוח ואין בחופיו צמחי סוף.
ברם, נראה כי אין בכוחן של השערות אלו לדחות את הנתונים הידועים לנו. המיקום המדוייק ככל הנראה הוא מעט דרומית מהעיר סויס (סואץ). זאת, כיון שמופיע בפרשת מסעי כי לאחר קריעת ים סוף הם הלכו במדבר איתם. מקום זה הוא על חודו של ים סוף.

לצפיה בסרטון קצר העוסק בשאלה זו מאת הרב ד"ר שוקי רייס

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'מקום בפרשה' בהוצאת ידיעות אחרונות