היכן היא אדורים?

בספר דברי הימים ב, י"א מתאר הכתוב רשימה של ערים ביהודה אותן ביצר רחבעם. בין הערים הללו מוזכרת עיר שאינה מוזכרת בעוד מקום אחר בתנ"ך – אדורים:

"וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה. וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ. וְאֶת בֵּית צוּר וְאֶת שׂוֹכוֹ וְאֶת עֲדֻלָּם. וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף. וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה. וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת" (ה-י)

עיר בשם זה מוזכרת כבר במכתבי אל עמרנה, מכתבים שנשלחו מכנען למצרים במאה ה-14 לפני הספירה, ואם כן זוהי עיר כנענית עתיקה שנכבשה עם כניסת ישראל לארץ.

מכתביו של יוספוס פלביוס ('מלחמות היהודים') אנו למדים כי בתקופת בית שני עיר זו הייתה מיושבת באוכלוסייה אדומית, שכנראה הגיעה לאזור לאחר חורבן בית ראשון. בתקופה החשמונאית, לקראת סוף המאה הראשונה לפני הספירה, כבש יוחנן הורקנוס הראשון את המקום, כחלק מכיבוש הר חברון כולו וגיורם של האדומים שישבו שם.

אדורים השתמרה בכפר דורא השוכן 7 ק"מ דרומית מערבית לחברון. כחמשה ק"מ משם הוקם הישוב אדורה המשמר אף הוא את שמה המקראי של 'אדורים'.