נחל זרד הינו אחד מהמקומות בהם עברו בני ישראל בסבבם את ארץ אדום בדרכם לארץ מואב. ישנה סתירה בין הזיהוי המקובל של נחל זה על פי מפת מידבא לבין זיהויו על פי המתואר בתורה. נעמוד על פשר הסתירה ונעיין בהצעות השונות למיקומו.
נחל זרד מסומן בכל המפות דרום מזרחית לים המלח. נחל זה הנקרא בערבית 'ואדי אל חסא' הוא נחל ארוך ועמוק הזורם לכיוון מערב ונשפך אל איזורי המלחה שמדרום לים המלח.
המקור המרכזי שעליו ביססו את זיהויו של נחל זרד עם 'ואדי אל חסא' הוא מפת מידבא, מפת הפסיפס היוונית המפורסמת מן המאה השישית לספירת הנוצרים, שהיא המפה הקדומה ביותר של ארץ ישראל הידועה לנו. נמצא, שלפחות בסוף התקופה הביזאנטית היה מקובל לזהות את נחל זרד ב'ואדי אל חסא'. אמנם אין בטחון שמסורת הזיהוי הנוצרית היתה בהכרח נכונה.
אולם, בשתי הפרשיות בו הוא מוזכר בתורה, בפרקנו (פס' י-יג) ובספר דברים (ב', ח-כד) עולה בבירור כי הוא נמצא בצפונה של מואב קרוב לנחל ארנון.
בעיון מדוקדק במפת מידבא רואים שהזיהוי הינו שגוי. לא נכתב שם זרד בלטינית אלא ישנו שם בלבול בין אלפא לדלתא וממילא אין שום מקור קדום שמוכיח את הזיהוי בין נחל זרד ל'ואדי אל חסא' כך שאין סתירה למה שמופיע בתורה במפורש.
מהו אם כן נחל זרד? מועמד בולט העשוי להתאים לנתונים שהצגנו למעלה הוא 'ואדי נחי'לה', נחל זורם העובר במזרחה של ארץ מואב מדרום לצפון ונשפך לארנון מתחת לערוער. לא מזמן התגלתה דרך עתיקה החוצה את 'ואדי נח'ילה' ומיד אחר כך את 'ואדי סעידה'. דרך זו יכולה להתאים למסלול המתואר בפרקנו ובפרשת דברים.
הצעה אפשרית אחרת היא 'ואדי טרפויה', נחל אכזב ארוך הנשפך ל'ואדי נח'ילה'. מעלתה של הצעה זו היא בהתאמתה למסורת זיהוי עתיקה הנזכרת בתרגומים הארמיים בגירסאות 'טרוויא'.
לפי הצעות אלו ניתן להסביר את מה שאמר משה בספר דברים (ב', כט) שבני ישראל עברו בגבול מואב. משבקשו לעבור במרכז הארץ ונענו בשלילה עברו בצידה המזרחי והצחיח כפי שעולה לפי זיהויים אלו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקום בפרשה' בהוצאת ידיעות אחרונות