הייעוד בחלומות יוסף

מקובל לפרש את חלומותיו של יוסף כפשוטן, ולהבין כפי שאביו ואחיו הבינו בתחילה, כי הם רומזים על אותו הרגע בעתיד שבו משפחתו של יוסף תשתחוה לו כשליט מצרים.

אך ניתוח מדוקדק של החלומות בדרך בה פותר יוסף חלומות אחרים, מחייב הבנה שונה של הסמליות שלו. כפי שבליעת הפרות השמנות על ידי הפרות הרזות למשל, אינה מתפרשת כבליעה ממש אלא כסמל לשכחת שנות השבע בבוא שנות הרעב; כך גם אין לפרש את ההשתחוויה כפשוטה, או כביטוי לכפיפות גרידא.

במובן מסוים השתחוויה אכן מסמלת שלטון, אולם במובן עמוק יותר מבטאת ההשתחוויה הבעת תלות של המשתחווה בזה שאליו משתחווים.

החלום הראשון, אם כן, מבטא את תלותם הכלכלית של האחים ביוסף בעת שנות הרעב ובעת התיישבם בארץ גושן. האלומות הן כמובן סמל לתבואה וללחם, ותלות האחים ביוסף היא דווקא דרך אלומתו - התבואה שאסף בשנות השבע.

החלום השני לעומת זאת, מרחיב את התלות למשפחה כולה, המיוצגת בכוכבים המסמלים את משפחת בית יעקב כיסודו של העם הנבחר. העם שנועד להאיר לעולם ונמשל לכוכבים כבר בברית בין הבתרים. ההשתחוויה של אלו ליוסף עצמו, מרמזת שעצם קיומה של משפחת בית יעקב כבסיס לעם נבחר שהוא גורם נבדל ומאיר לעולם, תלוי ביוסף האיש-האדם - ברגישותו ובתכונות נפשו.
יוסף מכין את הקרקע להתמודדות עם הגלות הן בכך שהוא דואג לאחדות המשפחה כלפי פנים, והן בכך שהוא דואג להיבדלותה כלפי חוץ בארץ גושן. הוא אף דואג לשמר געגועים לארץ על ידי לוויתו של אביו לשם, והשבעת האחים לעלות את עצמותיו.

יוצא מדברינו כי חלומותיו של יוסף לא מנבאים לו עתיד של כבוד ושררה אלא באים לבשר לו על שליחות קיומית כפולה - כלכלית ורוחנית - ביחס למשפחתו, ולהכין אותו לקראתה.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון