החמס קם

יחזקאל מוכיח את העם על מעשיו הרעים ומתאר אותם בדרכים שונות. וכך הוא אומר בפרקנו: "הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם" (יא). מה שמייחד פסוק זה הוא הפעולה שצמודה למעשה הרע - "הֶחָמָס קָם". ואת זאת מזהה המדרש:

"אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס,
שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל,
שנאמר "כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" (בראשית ו', יג).
וכתיב "החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם" (יחזקאל ז', יא),
אמר רבי אלעזר: מלמד שזקף עצמו כמקל, ועמד לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו:
'רבונו של עולם, לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם'" (בבלי סנהדרין קח עמוד א).

ראשיתו של המדרש בדברי ר' יוחנן שעוסק בתקופתו של נח והמבול, ומסביר שלמרות כל החטאים של הרשעים באותה התקופה, רק החמס (=הגזל) הוא שהביא לגזר הדין החמור - מבול.

הדרשן מצטט את הפסוק בספר בראשית שבו א-לוהים מודיע כי בשל החמס שהארץ מלאה, "הנני משחיתם את הארץ". הדרשן לא מסתפק בפסוק הזה ומוסיף את הפסוק מפרקנו - "החמס קם למטה רשע" - מכל החטאים - החמס הוא החטא הבולט ביותר, הוא החטא העומד מול הרשע.

המשך המדרש מחדד את הרעיון. ר' אליעזר, תלמידו של ר' יוחנן, מקשיב לביטוי "החמס קם". החמס (או אולי הכסף שבא כתוצאה מהחמס), אומר ר' אליעזר - ממש קם, עומד לפני האל ומכריז - אני לא רוצה להיות חלק מהם, חלק מציבור החמסנים.

הפיכת המעשה השלילי לדובר מעידה עד כמה ירדו ישראל ואף מעשה הרשע שלהם אינו רוצה להיות חלק מהם ורוצה להיפרד מהם.

באדיבות אתר 929