פרקנו פותח את פרקי ההכנה לבניין המקדש שילוו אותנו עד סוף החלק הראשון של דברי הימים. ספר דברי הימים בוחר שלא להביא את סיפורי המרידות של אבשלום ואדניה, ולא בכדי.
פרקנו פותח את פרקי ההכנה לבניין המקדש שילוו אותנו עד סוף החלק הראשון של דברי הימים. דוד מעוניין לעזור בהכנות לבניית המקדש לפני מותו: "וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ" (ה). דוד קורא לשלמה ומודיע לו שהוא יבנה את המקדש: "הִנֵּה-בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל-אוֹיְבָיו מִסָּבִיב כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ... הוּא-יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי" (ט-י).
הסיפור לפי ספר שמואל ומלכים הוא מורכב הרבה יותר: אבשלום ואדניה מנסים למלוך לפני המלכת שלמה: אבשלום מורד באביו, מרד שכמעט מצליח ואדניה מכריז על עצמו כמלך מאחר שדוד פסיבי בעניין, כפי שעולה מהתמונה הראשונה של ספר מלכים. חלק מן החוקרים כינו פרקים אלה כ"סיפור ירושת הכס", שהיה ספר עצמאי וכלל את חטא דוד ובת שבע, סיפור אונס תמר ורצח אמנון, מרד אבשלום ומרד אדניה. השערה זו של חלק מהחוקרים נראית לי קשה מסיבות שלא המקום לפרטן כאן, אך מעניין שספר דברי הימים לא מזכיר דבר מתוך פרקים אלה.
אפיון החוקרים את פרקים אלה כ"סיפור ירושת הכס" מבהיר את טענתם כי פרקים אלה עוסקים בשאלה הפוליטית-התככנית של המלך הבא. יש לציין שלפי ספרי שמואל ומלכים, עד המלכת שלמה לא ברור מיהו המלך שימלוך אחרי דוד, והכתוב לא מציין זאת במפורש. כך ספר שמואל ומלכים מעבירים את הקורא טלטלה שלמה סביב נושא ירושת מלכותו של דוד שבסופה מומלך שלמה.
ספר דברי הימים חוסך לקורא את כל אלה ועובר מיד לעיקר: שלמה עומד לבנות את המקדש. ספר דברי הימים מציג את המציאות בצורה הפשוטה ביותר, בלא הפרעות מהצד. דוד ממליך את שלמה ללא כל ניסיון מרד או תפיסה מוקדמת של השלטון של אחד מבניו. תיאור המציאות בצורה פשוטה, ואולי אפילו אידאלית קשורה כנראה להתמקדות של ספר דברי הימים במקדש ובבנייתו ולא בסיפורים שמלווים את התהליך.